קצין חיל האוויר הציג דיווחים על עצמים שקטים ומהירים

בבוסטון, במרץ 1952, קפטן אדוארד רופלט הציג תוכנית חדשה של חיל האוויר האמריקאי. היא נועדה לבדוק בצורה מסודרת דיווחים על עצמים לא מזוהים.

רופלט סיפר שמתוך כ-800 דיווחים ישנים, כחמישית נשארו בלי הסבר גם אחרי בדיקה של הנתונים. חלק מהדיווחים תיארו עצמים שנעו מהר ובשקט. ובכמה מהם, מכ״ם — מערכת שמאתרת עצמים בעזרת גלי רדיו — הצביע על מהירויות של אלפי קילומטרים בשעה.

אחד מכל חמישה נשאר בלי הסבר

הדיווחים הגיעו מאנשי צבא, מטייסים מסחריים ומאנשים נוספים שהיו בעלי הכשרה טכנית. חיל האוויר עבר עליהם וניסה לבדוק את המידע שמאחוריהם, ולא רק את סיפוריהם של מי שראו משהו בשמים.

אבל הבדיקה לא פתרה את כל המקרים. בערך אחד מכל חמישה נשאר בלתי מוסבר. חלק מהדיווחים כללו סימנים שאפשר היה לבדוק, ובהם זיהוי של עצמים במכ״ם. גם כשהיו נתונים כאלה, לא תמיד היה ברור מה הם מראים.

המכ״ם הצביע על מהירויות עצומות

רופלט תיאר דיווחים על תנועה שקטה ומהירה. בחלק מהמקרים, המכ״ם הצביע על מהירויות שנעו בין כ-1,600 לכ-5,600 קמ״ש. אלה היו מספרים חריגים, אבל הם לא אושרו.

לכן חיל האוויר רצה לאסוף מידע מדיד בצורה מסודרת יותר. כך אפשר יהיה לבדוק את הדיווחים בעזרת נתונים, במקום להסתמך רק על מה שעדים סיפרו. התוכנית שהציג רופלט נועדה לבנות דרך כזאת לבדיקה.

מה עדיין לא ידוע

המקור לא מסביר למה המדידות במכ״ם לא אושרו, וגם לא מפרט אילו הסברים רגילים נבדקו. חיל האוויר לא מצא הוכחה ברורה למה היו העצמים או מאין הגיעו.

המהירויות נרשמו בדיווחים, אך לא הפכו לתשובה. איך בודקים משהו שנראה מהיר כל כך, כשהמדידה עצמה עדיין לא מאושרת?