ב-1948 דרש חיל האוויר האמריקאי לבדוק דיווחים על עצמים בשמיים. הוא ביקש לאסוף ראיות ולגלות אם העצמים הגיעו ממקור מקומי או מחו״ל.
הצבא רצה לדעת אם הדיווחים מעידים על סכנה ואם צריך להתכונן להגיב. במקביל, הוא צפה שהעיתונות תדרוש תשובות, וששתיקה לא תספיק. החוקרים בדקו כ-180 דיווחים. רבים מהם קיבלו הסבר, אבל לא כולם.
מה ראו האנשים בשמיים
הדיווחים תיארו צלחות שטוחות, עצמים דמויי סיגר, כדורים וגם נקודות אור. החוקרים אספו מידע נוסף, פנו לגורמים בשטח, ובמקרים שנראו חשובים במיוחד בדקו את האירועים בעצמם.
חלק מהעצמים זוהו כבלוני מזג אוויר או כבלונים ששימשו למחקר מדעי. החוקרים חשבו שרבים מהעצמים העגולים היו כנראה בלונים דומים, אך לא הצליחו לאשר זאת בכל מקרה.
גם נוגה, כוכב לכת שאפשר לראות בשמיים, הופיעה בדיווחים. אנשים שראו אותה ביום תיארו אותה כעצם עגול וכסוף, גבוה בשמיים.
למה הצבא רצה תשובות
הצבא לא הסתפק בזיהוי של חלק מהדיווחים. הוא דרש להמשיך לחקור עד שתימצא ראיה ברורה, כדי שיוכל להחליט אם נדרשת הגנה. העיתונות, נכתב בפנייה, עומדת לדרוש לדעת מה הצבא יודע. שתיקה לא תתקבל לאורך זמן.
החוקרים מצאו שמספר קטן של דיווחים לא קיבל הסבר יומיומי סביר. אבל לא נמצאו חפצים או שברים שאפשר לבדוק כדי להוכיח שהעצמים היו כפי שתוארו. הם בדקו גם אם ייתכן שמדובר בכלי רכב מכוכב אחר, ולא מצאו לכך ראיות.
מה עדיין לא ידוע
החוקרים לא הצליחו לקבוע מה היו העצמים בכמה מהדיווחים. הם המליצו שלא למסור לעיתונות מידע על המקרים שנותרו בלי הסבר, ולהתמקד בדיווחים שזוהו כבלונים או כגרמי שמיים.
כמה דיווחים נותרו פתוחים, בלי הסבר ובלי חפץ שאפשר לבדוק. על השולחן נשארו תיאורים — אבל לא ראיה שאפשר להניח עליו.
