עובדי לשכת מזג האוויר בריצ'מונד, וירג'יניה, כיוונו מכשיר מדידה אל השמיים. דרך המכשיר הם צפו בעצמים שלא הצליחו לזהות. התצפיות התרחשו בארבע הזדמנויות ב-1947.
המכשיר נקרא תיאודוליט. הוא משמש לכיוון ולמדידה של עצמים רחוקים. הדיווחים מריצ'מונד קדמו בכמה חודשים לסיפורים על צלחות מעופפות בעיתונים האמריקאיים. שנה אחר כך, גם חיל האוויר האמריקאי לא הצליח לקבוע מה ראו העובדים — והעלה אפשרות שהעצמים הגיעו מברית המועצות.
דיסקים, לא בלונים
מחקר של חיל האוויר, שנכתב בדצמבר 1948, בחן דיווחים על עצמים מעופפים ברחבי ארצות הברית. הוא כלל כ-210 תצפיות. בין המדווחים היו טייסים ואנשים בעלי ניסיון בתעופה ובתצפית.
המחקר התייחס גם לדיווח מריצ'מונד. לפי הניתוח, נראה עצם כלשהו, אבל המידע שנמסר לא הספיק כדי לזהות אותו. במסמך נכתב שהעצמים שנראו שם היו כנראה בצורת דיסק, ולא בלונים. גם הצורה הזאת לא פתרה את השאלה מה בדיוק עבר בשמיים.
האם הם הגיעו מברית המועצות?
החוקרים הציעו שתי אפשרויות כלליות למקור העצמים: טכנולוגיה אמריקאית או טכנולוגיה זרה. אם המקור זר, הם סברו שיש לבחון ברצינות את האפשרות שמדובר בפעילות סובייטית.
הם הזכירו פעילות מדעית, צבאית או איסוף מידע. זו לא הייתה תשובה שמצאו, אלא אפשרות שהמליצו לבדוק. האפשרות הזאת הופיעה במחקר, לצד השאלה הפשוטה שנותרה פתוחה: מה ראו האנשים שהביטו למעלה?
מה עדיין לא ידוע
לא ידוע מה היו העצמים בריצ'מונד או מה היה מקורם. המחקר הציע הסברים רגילים, כמו בלוני מזג אוויר, רקטות או מטוסים, אך לא קבע שאחד מהם מתאים לתצפיות.
ארבע פעמים כיוון התיאודוליט אל השמיים. העצמים נראו — אבל לא קיבלו שם.
