בפגישה בפנטגון באפריל 1966 דנו אנשי חיל האוויר האמריקאי בדרך לבדוק דיווחים על עצמים לא מזוהים בשמיים. ההמלצה כבר הייתה ברורה: לתת למדענים מחוץ לצבא לבדוק כמה דיווחים לעומק.
חיל האוויר קיבל את ההמלצה. אבל כשניסו להפוך אותה לתוכנית, נתקעו בשאלה: מי בדיוק ינהל את הבדיקה? גם לא היה ברור אם אוניברסיטאות יסכימו לעסוק בנושא שנתפס כרגיש.
מה הציעה הוועדה?
הדיון בא אחרי שוועדה מדעית בחנה את פרויקט הספר הכחול, תוכנית של חיל האוויר לבדוק דיווחים על עצמים לא מזוהים. הוועדה בדקה את דרכי העבודה של התוכנית ואת הממצאים שלה.
היא המליצה להקים צוות מדעי שקשור לאוניברסיטאות. הצוות אמור היה לבדוק דיווחים נבחרים לעומק, כך שגם מדענים מחוץ לחיל האוויר יוכלו לבחון אותם.
ב־5 באפריל 1966 קיבל מזכיר חיל האוויר את המלצות הוועדה. הוא הטיל על חיל האוויר לארגן צוות מדעי. כעבור כשבועיים התכנסו אנשי חיל האוויר ואחרים כדי לדון בדרך לבצע את המשימה.
אוניברסיטה שלמה, או חוקרים בנפרד?
בפגישה לא הצליחו המשתתפים להסכים מי יחתום על החוזה: אוניברסיטה שלמה, או מדענים הקשורים לאוניברסיטה. ההבדל היה מעשי. אם אוניברסיטה תוביל, היא תוכל לתאם בין החוקרים. אם ייבחרו חוקרים בנפרד, יהיה צורך להחליט איך יעבדו יחד.
עלה גם חשש שאוניברסיטאות לא ירצו להשתתף. בסיכום הפגישה נכתב שהנושא נתפס כרגיש, ולכן המשתתפים דנו בתגובות האפשריות. אחת ההצעות הייתה לברר מראש מה יחשבו ראשי אוניברסיטאות על בקשה כזאת.
אחד המשתתפים הציע שאוניברסיטת דייטון תהיה הגוף שיוביל את העבודה, בגלל קרבתה לבסיס חיל האוויר שניהל את פרויקט הספר הכחול. גם האפשרות הזאת לא פתרה את כל השאלות. הפגישה הסתיימה בלי הסכמה ברורה על אופן בחירת החוקרים.
מה עדיין לא ידוע
המסמכים שסופקו לא מספרים אם צוות כזה קם בפועל, מי בדק את הדיווחים או מה נמצאו בהם. הם מציינים שחיל האוויר קיבל את ההמלצה, אך לא מפרטים כיצד נפתרו שאלות היישום.
הצוות המדעי היה אמור לבדוק דיווחים מהשמיים. אבל עוד לפני שהתחיל, היה צריך להחליט מי יישב בו.
