קצין מודיעין של חיל האוויר האמריקאי קיבל דיווחים על עצמים בשמיים. הצוות שלו ניסה לברר מה אנשים ראו. מסמך עדכון של הסי־איי־איי, שנכתב בדצמבר 1953, תיאר את עבודת הצוות.
הסי־איי־איי עקב אחרי הפעילות של חיל האוויר, ולכן כתב עליה. הצוות חיפש הסברים מוכרים, וביקש בדיקות נוספות כשנדרש. ובכל זאת, בערך עשירית מהדיווחים סומנו כלא פתורים. מה בדיוק ראו האנשים האלה? המסמך לא מספר.
מחפשים הסבר מוכר
הצוות קיבל דיווחים ובדק אותם מול מידע על מזג האוויר, כוכבים, מטוסים ובלונים. אם היה חסר מידע, אנשי מודיעין באזור שבו נראתה התופעה התבקשו לבדוק אותה.
חיל האוויר כבר לא שלח את אנשי הצוות שלו לחקור כל מראה בשטח. במקום זאת, הם קיבלו דיווחים, בדקו אותם, וביקשו מאחרים לחקור כשצריך. את הממצאים והמסקנות הם תיעדו. אנשי הצוות גם העבירו מידע למשרד חיל האוויר שטיפל בפרסומים לציבור.
הפרויקט עובר לידיים אחרות
באותו זמן, חיל האוויר העביר את הפרויקט לפיקוד ההגנה האווירית — גוף צבאי שעסק בהגנה מפני איומים מהאוויר. לפי המסמך, הגוף הזה כבר עשה את רוב העבודה. כלומר, מי שחקר את הדיווחים בפועל כבר היה מעורב ברוב הפעילות.
מה עדיין לא ידוע
המסמך שסופק נקטע באמצע ההסבר על העברת הפרויקט, ולכן לא מפרט את הסיבה המלאה. הוא גם לא מספר אילו דיווחים נותרו בלי הסבר, או מה בדיוק נראה בהם. אין בו דוגמה שאפשר לבדוק מול ההסברים שהצוות חיפש.
כך נשארים בתיק דיווחים שעברו בדיקה, אך לא קיבלו תשובה. לפעמים, גם אחרי שמסתכלים על מזג האוויר, הכוכבים והמטוסים, נשאר בשמיים משהו שאין לו הסבר ברור.
