מסמך של סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקאי הציע להציב גלאי אור בתוך חלל זעיר. המטרה: לבדוק אם אפשר למפות השפעה קוונטית שכבר נוצרה בניסויי מעבדה.
ההשפעה נקראת אנרגיה שלילית. פירוש הדבר אינו שהאנרגיה נעלמת: באזור מסוים נמדדת פחות אנרגיה מזו שיש בדרך כלל בריק. המסמך קישר את התופעה לרעיונות כמו מנועי עיוות וחורי תולעת. אבל הוא עסק בצעד קטן בהרבה: לבדוק אם אפשר למדוד אותה היטב.
השפעות זעירות שכבר נוצרו
המסמך, משנת 2011, סקר ידע וניסויים קיימים. הוא תיאר שתי דרכים שבהן נוצרו במעבדה השפעות זעירות וקצרות של אנרגיה שלילית.
אחת קשורה להשפעה שנוצרת בין שני משטחים קרובים. הדרך האחרת משתמשת באור מיוחד, שבו חלק מהשינויים הקטנים באור נחלשים. המסמך לא דיווח על ניסוי חדש, אלא בחן כיצד אפשר למדוד השפעות כאלה בצורה טובה יותר.
גלאי בתוך חלל זעיר
ההצעה הייתה להציב גלאי אור בתוך חלל שבין משטחים קרובים. הגלאי אמור לבדוק כיצד משתנה האנרגיה ממקום למקום, וכיצד היא משתנה עם הזמן. כך החוקרים יוכלו לבנות מפה שלה, ולא רק לדעת שהיא קיימת.
האם גלאי כזה כבר נבנה? המסמך מציע דרך למדידה, אך אינו אומר שהמערכת המתוארת נבנתה. המדידה נועדה להיות צעד ראשון: לפני שמנסים לשלוט בתופעה, צריך להבין היכן היא מופיעה ומה עוצמתה.
ממדידה למנוע עיוות?
מנוע עיוות הוא רעיון תאורטי להנעת חללית באמצעות שינוי במרחב שסביבה. חור תולעת הוא רעיון תאורטי למעבר בין אזורים רחוקים במרחב. המסמך בדק אם אנרגיה שלילית עשויה להיות קשורה לרעיונות האלה, ולא הציע דרך לבנות מנוע או חללית.
מה עדיין לא ידוע
לא ידוע אם אפשר ליצור כמויות גדולות יותר של האנרגיה, או לשמור עליה לאורך זמן ובמרחב גדול. גם המגבלות שעלולות למנוע זאת עדיין אינן מובנות במלואן.
במסמך, הדרך למנוע עיוות מתחילה לא בחללית, אלא בגלאי שמנסה למפות השפעה זעירה בתוך חלל.
