מסמך אמריקאי בחן רעיון למנוע שיוכל להניע חלליות למסעות רחוקים. הדלק שלו: מימן ובור, יסוד כימי שנמצא בטבע.
כשגרעיני האטומים שלהם מתחברים, נוצרים שלושה חלקיקים טעונים. הם עשויים לספק כוח לתנועה ולייצר חשמל — בלי חלק גדול מהקרינה המסוכנת שמופיעה בסוגי היתוך אחרים. אבל כדי להפעיל את התגובה, צריך להתחיל אותה ולשמור עליה. זה החלק שעדיין אין לו פתרון מעשי.
חלקיקים שיוצרים תנועה
המסמך נכתב בשנת 2010 בידי סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקאי. הוא בדק אם היתוך גרעיני יכול להניע חלליות. היתוך הוא חיבור של גרעיני אטומים, שמשחרר אנרגיה.
במקרה שנבחן, התגובה של מימן ובור יוצרת שלושה חלקיקים טעונים. פירוש הדבר שאפשר להשפיע עליהם בעזרת חשמל. לפי המסמך, אפשר אולי לכוון את החלקיקים כך שייפלטו לאחור. כשהם נעים בכיוון אחד, החללית נדחפת בכיוון ההפוך — כמו רקטה שפולטת גז מאחוריה. אפשרות אחרת היא להפוך את האנרגיה שלהם לחשמל.
פחות קרינה לצוות
יש לרעיון גם יתרון אפשרי לצוות החללית. בסוגים מסוימים של היתוך נוצרים נייטרונים, חלקיקים שעלולים להזיק לאנשים. בתגובה הזאת, רוב האנרגיה יוצאת כחלקיקים טעונים ולא כנייטרונים.
אם היתרון הזה יתממש, החללית עשויה להזדקק לפחות חומר כבד שיגן על הצוות מקרינה. כך יישאר יותר מקום ומשקל לדברים אחרים. אלא שהמסמך מתאר אפשרות, לא מנוע שכבר נבנה והוכיח את עצמו.
ההבטחה פוגשת את המכשול
התגובה דורשת חום קיצוני. צריך גם להתחיל את ההיתוך ולשמור עליו, כך שייצר יותר אנרגיה מזו שהושקעה בו. המסמך מצביע על כך כמכשול המרכזי. הוא מזכיר גם שאנרגיה עלולה ללכת לאיבוד בצורת קרינת רנטגן.
המסמך סקר רעיונות וידע קיים. הוא לא הציג מחקר מקורי שמוכיח שהמנוע עובד. הוא תיאר דרך אפשרית לטיסה רחוקה, ואת הקושי להפוך אותה למנוע אמיתי.
מה עדיין לא ידוע
לא ידוע כיצד להפעיל את ההיתוך ולשמור עליו בתנאים מעשיים. המסמך אינו מציע פתרון למכשול הזה; הוא מתאר אותו כבעיה שעדיין דורשת פריצת דרך.
שלושה חלקיקים יוצאים מהתגובה על הנייר. הדרך להפוך אותם למנוע עדיין מחכה.
