מסמך טכני משנת 2010 בחן רעיון שאפתני: להשתמש בחלקיקים זעירים כדי להניע כלי טיס. בין האפשרויות שהעלה היה גם מסע מאויש למאדים.
החלקיקים נקראים פוזיטרונים. הם סוג של אנטי-חומר — חומר שמסוגל, לפי המסמך, לספק כמות עצומה של אנרגיה. אבל רעיון לדלק אינו דלק שאפשר למלא בו חללית. כדי להבין את הפער, צריך לראות מה המסמך הציע ומה עדיין חסר.
חלקיקים שיכולים לתת הרבה כוח
המסמך בחן פוזיטרונים כמקור אפשרי להנעה. הנעה היא הדרך שבה כלי טיס מקבל כוח כדי לנוע. לפי הרעיון, האנרגיה מהחלקיקים תוכל לשמש להנעת מטוסים לטיסות ארוכות, טילים וכלי שיגיע לחלל.
המסמך העלה גם אפשרות להשתמש בהם להפעלת מערכות כוח בתוך כלי טיס. הרעיון השאפתני ביותר היה מסע מאויש למאדים. כל אלה היו אפשרויות על הנייר, לא תוכניות לכלי טיס שנבנו או טסו.
הדלק שקשה להשיג
כדי להשתמש בחלקיקים, צריך לייצר אותם בכמויות גדולות. לא מספיק לייצר כמות קטנה: הרעיון תלוי בכך שתהיה כמות שתספיק להנעת כלי טיס. המסמך קבע שאין עדיין דרך לייצר את הכמות הדרושה.
ואחרי הייצור מגיע אתגר נוסף. צריך לשמור את החלקיקים בבטחה לאורך זמן, וגם לכך אין עדיין פתרון. המסמך מציג אותם כמקור אנרגיה מבטיח מבחינה תאורטית, אבל עצם האפשרות להפיק הרבה אנרגיה אינה מספיקה כדי לבנות מנוע או חללית.
מה עדיין לא ידוע
המסמך לא מפרט כיצד בדיוק האנרגיה אמורה להפוך לתנועה, או מה יידרש כדי לייצר ולאחסן את החלקיקים בפועל. הוא מתאר רעיון תאורטי, ולא טכנולוגיה מעשית שהוכחה.
מסע למאדים כבר מופיע במסמך. אבל לפני שממריאים, צריך לפתור את הבעיה הפשוטה לכאורה: להשיג את הדלק.
