במסמך משנת 2010 מופיע רעיון למטוס מהיר במיוחד: לקחת אנרגיה מזרם האוויר, ואז להחזיר אותה בהמשך. המערכת אמורה להשתמש בחשמל ובמגנטים כדי להשפיע על האוויר שסביב המטוס.
אבל המסמך הציב לרעיון הזה גבול חד. הוא קבע שהשיטה אינה משמעותית במהירויות שמתחת למהירות מסוימת. ובמקומה הציג כיוון אחר: ליצור מעין דופן אווירית, כאילו חלק ממבנה המטוס עשוי מאוויר.
האנרגיה יוצאת — וחוזרת
הרעיון הראשון נקרא אייאקס. זה לא שם של מטוס או מנוע, אלא של שיטה: מערכת מוציאה אנרגיה מהאוויר בחלק הקדמי, ומחזירה אותה בהמשך. כך היא אמורה לעזור להניע את האוויר לאורך המטוס.
אלא שלפי המסמך, השיטה אינה משמעותית מתחת למהירות מאך 12 — יותר מפי עשרה ממהירות הקול. באוויר קר יותר קשה ליצור מספיק חלקיקים בעלי מטען חשמלי. בלעדיהם, החשמל והמגנטים מתקשים להשפיע על זרם האוויר.
דופן שלא עשויה מחומר
המסמך הציג גם רעיון אחר, שנקרא „כיסוי וירטואלי”. אפשר לדמיין אותו כמו דופן בלתי נראית שמכוונת את האוויר סביב המטוס. חשמל יוצר באוויר גז בעל מטען חשמלי, ואז המערכת משתמשת בו כדי להשפיע על זרימת האוויר. כך האוויר אמור להתנהג כאילו יש שם חלק נוסף במבנה המטוס.
הדופן הזאת נועדה לעזור לשלוט באוויר סביב כלי טיס מהיר, וגם סביב כלי שחוזר לאטמוספרה. המסמך ראה בכיוון הזה אפשרות מבטיחה יותר לשימושים מיוחדים. אבל יש מחיר: המערכות דורשות הרבה חשמל, ומוסיפות משקל ומורכבות.
מה עדיין לא ידוע
המסמך סקר רעיונות, ולא הראה שאחת המערכות פעלה במטוס אמיתי. הוא גם לא פתר את הקושי לספק להן חשמל רב בלי להוסיף משקל ומערכות מסובכות.
בין גוף המטוס לאוויר שסביבו, המסמך דמיין דופן שאינה עשויה מחומר. האם אפשר יהיה ליצור אותה באמת?
