בקר תנועה, אדם שמכוון מטוסים, היה בבסיס לוקהבורן ליד קולומבוס, אוהיו. ב־7 בינואר 1948 הוא הבחין בעצם מרחף באוויר ומסתובב סביב עצמו. כך תואר האירוע בדוח של חיל האוויר האמריקאי.
הדוח אסף מאה דיווחים, אך לא הצליח לזהות בוודאות את העצמים שתוארו. במקרה של הבקר, העצם נשאר באוויר, עבר לנקודה אחרת והמשיך להסתובב. גם הפרטים שנאספו לא פתרו את התעלומה.
הסיבובים נמשכו כחצי דקה
בתיאור הבקר נכתב שהעצם ריחף במקום והסתובב סביב נקודה אחת. אחר כך הוא עבר למקום אחר ושוב הסתובב. כל סיבוב נמשך, לפי הערכת הבקר, כשלושים עד ארבעים שניות.
הדוח כלל גם דיווחים אחרים משנים 1947 ו־1948. אנשים תיארו עצמים שנראו בדרכים שונות: חלקם ריחפו, ואחרים נעו במהירויות שונות. היו דיווחים על עצמים בגדלים שונים, ועל כמה עצמים שנראו יחד. אלה היו תיאורים שנאספו, לא זיהוי של מה שראו האנשים.
חיל האוויר בדק הסברים מוכרים
כותבי הדוח בדקו אם ספינות אוויר מוארות, ששימשו לפרסום, יכלו להסביר חלק מהדיווחים. הם אספו את לוחות הזמנים שלהן והשוו אותם למועדי האירועים. הדוח לא קבע שהן מסבירות את המקרה של הבקר.
חיל האוויר גם התייעץ עם מדען, שאמר שהמידע הקיים אינו מספיק לזיהוי ודאי. כותבי הדוח הוסיפו שאפשר לבנות מטוס שיחקה חלק מהמראה ומאופן התנועה שתוארו. גם הם לא קבעו שזה מה שהבקר ראה.
מה עדיין לא ידוע
לא ידוע מה היה העצם שראה הבקר. הדוח קבע שאין מספיק מידע לזיהוי ודאי, והעלה אפשרות שמטוס שנבנה במיוחד יכול היה לחקות חלק מהתיאורים — בלי לקבוע שזה ההסבר.
העצם שינה מקום, אבל המשיך להסתובב. בדוח נשארה התנועה הזאת, בלי תשובה למה בדיוק היה שם.
