באפריל 1947 עקבו עובדי שירות מזג האוויר בריצ'מונד, וירג'יניה, אחרי בלון בשמים. דרך מכשיר אופטי ששימש לצפייה מדויקת, הם ראו גם דיסקים מתכתיים.
עובד אחד ראה אותם בשלוש הזדמנויות, ועובד נוסף ראה עצם דומה פעם אחת. התצפיות התרחשו חודשים לפני שדיווחים על צלחות מעופפות הופיעו בעיתונים בארצות הברית. זה היה אחד הפרטים ששכנעו את החוקרים שלא כל הדיווחים נבעו מהפרסומים בעיתונות. אבל גם אחרי שבדקו מאות דיווחים, הם לא הצליחו לזהות את העצמים.
מה ראו לפני הכותרות
העובדים צפו בבלוני מזג אוויר כחלק מעבודתם. בכל ארבע התצפיות בריצ'מונד, גם הבלון וגם העצמים הלא מזוהים נראו דרך אותו מכשיר. החוקרים ראו בכך סיבה לחשוב שהתצפיות קדמו להשפעת הדיווחים בעיתונים.
המחקר התייחס לכ־210 דיווחים על עצמים בשמים. בין העדים היו אנשי מזג אוויר מנוסים, טייסים ועובדים טכניים. החוקרים כתבו שאיכות העדים, לצד הדמיון בין חלק מהתיאורים, תומכת בכך שאנשים אכן ראו עצם כלשהו. אבל זו לא הספיקה כדי לדעת מה היה אותו עצם.
ההסברים שהחוקרים בדקו
המחקר הציע כמה אפשרויות: בלוני מזג אוויר, רקטות, מטוסים ניסיוניים או תופעות בשמים. החוקרים העלו גם אפשרות שהעצמים הגיעו ממדינה אחרת. אם כך, הם חשבו שיש לבדוק אם מקורם בברית המועצות, שכללה אז את רוסיה.
האפשרות הזאת לא נשענה על זיהוי של כלי טיס מסוים. היא נבעה מהחשש שאם העצמים זרים, ייתכן שהם קשורים לפעילות מדעית, צבאית או מודיעינית סובייטית. לכן החוקרים ביקשו לבדוק אם יש להם מקור מקומי, לפני שיתייחסו אליהם כאיום זר.
מה עדיין לא ידוע
המחקר מ־1949 לא הצליח לקבוע מה היו העצמים או מאין הגיעו. בתיאור התצפיות בריצ'מונד נכתב שהעדים ראו דיסקים מתכתיים, אך לא נמסרו פרטים על גודלם, תנועתם או המרחק שלהם.
הבלון היה מזוהה: העובדים עקבו אחריו במסגרת עבודתם. הדיסקים, שנראו באותו מכשיר, נשארו בלי הסבר. גם היום, התיאור הקצר משאיר את השאלה פתוחה: מה בדיוק עבר בשמים לצד בלון מזג האוויר?
