כלי טיס מרחף מעל הקרקע. הוא נע הצידה, עולה או משנה כיוון, בלי להטות את עצמו. כך דמיין מסמך אמריקאי משנת 2010 תא טייס לכלי טיס עתידי.
לפי הרעיון, כוחות שקשורים לכבידה ולתנועה יאפשרו לכלי לנוע בדרכים שונות. והטייס? ייתכן שגופו כלל לא ירגיש שהכלי זז. המסמך ניסה לדמיין איך מטיסים כלי כזה, כשהגוף כבר לא מספק את הרמזים הרגילים.
לזוז בלי להטות
במטוס רגיל, פנייה כרוכה בהטיה. גם עלייה או ירידה קשורות לשינוי במסלול הטיסה. הכלי הדמיוני מציע אפשרות אחרת: בזמן שהוא מרחף במקום, הוא יוכל לפנות בלי לזוז הצידה או לשנות גובה. הוא יוכל גם לנוע למעלה, למטה או לצדדים בלי להטות את עצמו.
איך זה אמור לעבוד? המסמך מבוסס על רעיונות של שליטה בכוחות הכבידה ובכוחות שמתנגדים לשינוי בתנועה. לפי ההשערה, הכוחות האלה יוכלו להזיז את הכלי בלי שיצטרך להישען על הדרך שבה מטוסים רגילים טסים. המסמך אינו מתאר מנגנון מוכח או כלי שנבנה בפועל.
כשהגוף לא מרגיש
בדרך כלל, הגוף מרגיש שינוי בתנועה. למשל, כשכלי טיס מאיץ או פונה, הטייס עשוי להרגיש את השינוי. אבל המסמך מדמיין מצב שבו הסביבה בתוך הכלי נשארת יציבה, גם כשהכלי עצמו נע או משנה כיוון. כך הגוף עלול שלא להרגיש את התנועה שמתרחשת בחוץ.
במצב כזה, הטייס יצטרך להסתמך יותר על מסכים ובקרות. המסמך מציע גם מסך שמציג תמונה סביב הטייס, כדי לעזור לו להבין היכן הכלי נמצא ולאן הוא נע. הגוף לא יספר לו את כל הסיפור; התצוגה תצטרך להשלים את החסר.
מה עדיין לא ידוע
לא ידוע אם יכולות התנועה האלה יתאפשרו אי פעם. המסמך עצמו אומר שהרעיונות אינם קרובים למימוש, ומציג אותם כהשערות — לא כתיאור של כלי טיס קיים.
בתא הטייס הזה, התנועה יכולה להתחיל בלי שהגוף ירגיש בה. המסכים יצטרכו להראות לטייס מה קורה בחוץ.
