לוויין זעיר, קרן לייזר חזקה ומתקן גדול על הקרקע: כך נראה רעיון שעלה במסמך משנת 2010. הקרן אמורה לספק ללוויין את רוב האנרגיה הדרושה כדי להגיע לחלל.
במקום לשאת את כל אנרגיית השיגור על גבי טיל, הלוויין יקבל אותה מרחוק. לפי המסמך, אותה קרן עשויה לתת לו דחיפה גם אחרי שיגיע למסלול סביב כדור הארץ.
איך אור הופך לדחיפה?
הלייזר אינו דוחף את הלוויין כמו יד. הרעיון הוא שכלי השיגור יקבל את האנרגיה מהקרן ויהפוך אותה לדחף — הכוח שמניע אותו קדימה. אבל בתקציר המסמך אין הסבר פשוט שמפרט איזה חלק בכלי קולט את הקרן ואיך בדיוק הוא יוצר את הדחף.
המסמך עוסק בלוויינים שמשקלם פחות מעשרה קילוגרמים. הוא מציע שהשיטה תוכל להכניס אותם למסלול נמוך, כלומר למסלול קרוב יחסית לכדור הארץ. לפי הכותבים, היא עשויה לעלות פחות משיגור רגיל של מטענים קטנים.
אותה קרן, גם אחרי השיגור
ההצעה לא מסתיימת כשהלוויין מגיע למסלול. לפי המסמך, אפשר להשתמש באנרגיית הלייזר גם כדי לשנות את תנועתו שם. כך, במקום לשאת איתו את כל האנרגיה הנדרשת, הלוויין עשוי לקבל דחיפה מבחוץ.
לשם כך הקרן צריכה לפגוע בכלי במסלול מדויק מאוד. גם האוויר שבין הלייזר ללוויין עלול להחליש אותה. הפעלת השיטה תדרוש מערכת לייזר גדולה ומערכות שיכוונו את הקרן בדיוק.
בדקו את הרעיון בפועל?
המסמך כולל תמונות של ניסויי טיסה בכלי Lightcraft, לצד תיאור של כלי שיגור המבוסס על לייזר. כלומר, נבדקו כלי טיס ורעיונות הנעה מהסוג הזה. אבל החומר שסופק אינו מראה שלוויין זעיר שוגר כך לחלל.
מה עדיין לא ידוע
המסמך מציג אפשרות, ולא מוכיח שהשיטה תהיה זולה או מעשית. הוא מציין שהצלחתה תלויה בכיוון מדויק, בצמצום אובדן האנרגיה באוויר ובמערכת לייזר אמינה ומשתלמת.
לוויין קטן במסלול, וקרן שמגיעה אליו מרחוק. השאלה היא אם אפשר להפוך את הרעיון הזה למערכת שעובדת באמת.
