מסמך צבאי אמריקאי מ-2010 בחן נשקי לייזר חזקים, כולל נשק שיוכל לפעול בחלל. שם אין אוויר שמחליש או מפזר את הקרן. אבל גם בחלל, החללית עצמה עלולה להפוך למגבלה.
הקרן מגיעה מיד, אך לא גורמת נזק מיד. כדי לחמם מטרה, היא צריכה להישאר ממוקדת בה זמן מה. ואז מגיע האתגר: לספק לנשק חשמל, ולמצוא דרך להתמודד עם החום שהוא יוצר.
הקרן עוברת, והחללית נשארת עם החום
בדרך דרך האטמוספרה, אבק, לחות ותנועה באוויר עלולים להחליש או לפזר קרן לייזר. בחלל אין אוויר שיפריע לה כך. לפי המסמך, לכן החלל הוא סביבה טובה להעברת קרן למרחקים גדולים.
אבל הקרן אינה כל הסיפור. כשהלייזר פועל, הוא יוצר חום. צריך לאגור את החום הזה או לסלק אותו, והחללית צריכה לשאת את האמצעים לכך. במילים פשוטות: הנשק זקוק לחשמל כדי לפעול, וגם למקום ולציוד שיטפלו בחום.
לכל ציוד יש מחיר של מקום ומשקל
חללית אינה יכולה לשאת ציוד בלי גבול. המסמך ציין שגודלה של החללית והדרישות המתחרות למשקל ולמקום יגבילו את הציוד שתוכל לשאת. עליה לספק ולשמור את האנרגיה הדרושה לנשק, וגם לאגור ולפזר את החום שנוצר.
לכן, גם אם הקרן יכולה לעבור בחלל בלי שאוויר יחליש אותה, יכולת הנשק תלויה במה שהחללית יכולה לספק ולשאת. המסמך הציג את החשמל ואת החום כמגבלות אפשריות, לא כבעיה שנפתרה.
מה עדיין לא ידוע
המסמך סקר ידע קיים והערכות לעתיד; הוא לא הציג מחקר מקורי. בזמן כתיבתו, נשקי לייזר חזקים עדיין לא נפרסו, והמסמך לא הראה שנשק כזה נבנה או הופעל. הוא העריך ששיפור הטכנולוגיה עשוי לאפשר נשקים כאלה בעתיד.
בחלל אין אוויר שמפזר את הקרן. אבל גם שם, החום לא נעלם מעצמו.
