ב-2010 סקר מסמך צבאי נשק שיכול לפגוע במחשבים מרחוק. הוא משתמש בפרץ קצר וחזק של גלי מיקרו, בלי פיצוץ גרעיני.
הפרץ יכול לשבש מחשב או לגרום נזק לרכיבים שבתוכו. הרעיון נשמע פשוט, אבל קשה לבנות מערכת קטנה ויעילה שתפעל בשטח. המסמך מזכיר גם ניסוי שבו הפרץ שיבש מכשירי ניווט ששימשו להנחתת מטוסים מסחריים.
איך פרץ משבש מחשב?
גלי מיקרו הם גלי אנרגיה, כמו אלה שמשמשים בתנורי מיקרוגל. כשהם נשלחים בפרץ חזק, האנרגיה עלולה להיכנס למכשיר ולשבש את האותות החשמליים שבתוכו. כך מחשב או מערכת תקשורת עלולים להפסיק לפעול כרגיל, ולפעמים להיפגע ממש.
הצבא התעניין בטכנולוגיה כי היא עשויה לפגוע במחשבים ובמערכות תקשורת בלי לשלוח חיילים אל היעד. לפעמים די בשיבוש קצר של העברת מידע. במקרים אחרים, צריך לגרום נזק לרכיבים עצמם.
המסמך מתאר גם אירוע אחר, שהראה עד כמה פרץ כזה יכול להגיע רחוק: ב-1962, פיצוץ גרעיני בגובה רב מעל האוקיינוס השקט שיבש תחנות רדיו וציוד אלקטרוני בהוואי, במרחק של כ-1,300 קילומטרים. הנשק שנבחן במסמך נועד ליצור השפעה דומה בלי פיצוץ גרעיני.
ניסוי ששיבש מכשירי ניווט
ב-2001 דווח שמסוק צבאי יצר פרץ אנרגיה חלש במהלך ניסוי. הפרץ שיבש מכשירי ניווט ששימשו להנחתת מטוסים מסחריים באולבני, ניו יורק. מכשירי הניווט הם אלה שמסייעים להנחות את המטוסים בזמן הנחיתה.
למה קשה לבנות אותו?
כדי ליצור ולשדר את הפרץ, המערכת צריכה להתמודד עם חום ועם עומס חשמלי גבוה. האנטנה, שמשדרת את האנרגיה, צריכה להיות קטנה אך גם להפיץ את הפרץ היטב. אלה מגבלות שמקשות לבנות נשק קטן, יעיל ומתאים לשימוש בשטח.
מה עדיין לא ידוע
המסמך הוא סקירה של ידע קיים, ולא מחקר מקורי. הוא לא מראה אם הנשק הפך למערכת שאפשר להשתמש בה בפועל, ולא מפרט מה בדיוק השתבש במכשירי הניווט באולבני. ההסבר הכללי הוא שפרץ אנרגיה חזק עלול לשבש ציוד אלקטרוני.
מטוס מתקרב לנחיתה, ומכשיר הניווט שלו מפסיק לעבוד לרגע. גם פרץ קצר יכול להספיק.
