חיל האוויר הסביר כ-80 אחוז מדיווחי הצלחות המעופפות
מזכר CIA מ-1952 שואל אם הדיווחים שלא הוסברו עלולים להשפיע על ביטחון ארה״ב ועל מערך ההתרעה שלה.
מזכר פנימי של ה-CIA מ-13 באוקטובר 1952 מתייחס לצלחות מעופפות כשאלה של ביטחון לאומי ולא כשאלה של מציאות. המסמך מציין שאין ראיה שברית המועצות יצרה או שולטת בהן, וממליץ לקבוע מי אחראי על המחקר ורק אחר כך לדבר עם הציבור.
ס. ק. רבר, עוזר מנהל לתיאום מודיעיני ב-CIA, כתב ב-13 באוקטובר 1952 לסגן המנהל למודיעין. הנושא: צלחות מעופפות. המזכר אינו עוסק בשאלה אם הצלחות המעופפות קיימות, אלא בשאלה אם הן מסכנות את ארה״ב, ואם כן, מי אחראי לכך.
חיל האוויר בדק כ-1,500 דיווחים על תצפיות באמצעות המרכז שלו למודיעין טכני והנדסי. לפי המזכר, נמצא הסבר לכל התצפיות מלבד כ-20 אחוז.
שלוש שאלות — כולן על האיום הסובייטי
מחלקת המודיעין המדעי של הסוכנות לא הגיעה למסקנה שהעצמים נוצרו או נשלטים על ידי ברית המועצות. ואולם המסמך מונה שלוש שאלות עיקריות: מה הסובייטים יודעים על התופעה, האם יוכלו לנצל אותה כדי לפגוע בביטחון ארה״ב, ומה השפעתה על מערך ההתרעה האמריקני, כלומר המערכות שמזהירות מפני תקיפה מהאוויר.
לפי המסמך, האחריות למחקר מדעי בסיסי מוטלת על משרד ההגנה. המסמך ממליץ שמנהל ה-CIA יפנה לשר ההגנה רוברט לאט, כדי לקבוע רשמית מי אחראי לחקירת התצפיות בעצמים לא מזוהים.
מה המזכר לא אומר
אין במסמך ראיה לכך שההמלצות בוצעו, ואם כן, מתי. המסמך מזכיר ״היסטריה המונית״ בלי להגדיר את המונח, ואין בו תיעוד למשבר ציבורי כזה.
בנושא לוחמה פסיכולוגית קובע המסמך שמוקדם מדי לתכנן שימוש בצלחות נגד האויב. לפני שתגובש מדיניות ציבורית שנועדה להפיג את החשש, צריכה להיות הערכה מודיעינית לאומית, כלומר הערכה רשמית ומתואמת של המודיעין. עד שתיערך הערכה כזאת, אין לפי המסמך בסיס לגיבוש מדיניות.
שאלות ותשובות
האם המזכר קובע שהצלחות המעופפות קיימות?
לא. המסמך עוסק בשאלה אם התופעה מהווה איום על ארה״ב ואיך לטפל בה, ולא קובע אם העצמים אמיתיים או מה טבעם.
האם המסמך מסביר מה הוא מכנה היסטריה המונית?
לא. המזכר משתמש במונח בלי להגדיר אותו, ואין בו תיעוד של משבר ציבורי כזה באותה תקופה.