העיתונות לא הייתה אמורה לדעת שה-CIA עוקבת אחרי צלחות
המסמך המליץ להמשיך במעקב בתיאום עם חיל האוויר; פחות ממאה דיווחים שנחשבו אמינים באופן סביר נותרו בלי הסבר.
מסמך של ה-CIA מ-1952 מסכם שמרכז המודיעין של חיל האוויר קיבל 1,000 עד 2,000 דיווחים על צלחות מעופפות. רובם הוסברו בהונאה, בציוד אמריקני או בתופעות טבעיות. פחות ממאה נותרו בלי הסבר, והמסמך ממליץ לשמור על שתיקה מול העיתונות.
הסוכנות כתבה שחלק גדול מהדיווחים על צלחות מעופפות מזויפים. בהמשך ביקשה לוודא שהעיתונות לא תגלה שהיא עוקבת אחריהם.
אדוארד טאוס, ממלא מקום ראש חטיבת הנשק והציוד במדור המודיעין המדעי של ה-CIA, כתב את המסמך ב-1 באוגוסט 1952. לפי הכתוב בו, מרכז המודיעין הטכני של חיל האוויר, הגוף שבחיל שמנתח מודיעין טכני, קיבל בין 1,000 ל-2,000 דיווחים על צלחות מעופפות.
מה נמצא בבדיקה
לפי טאוס, חלק גדול מהדיווחים מזויפים בעליל. חלק נוסף אפשר להסביר בציוד אמריקני מבצעי, כמו מטוסים ובלוני מזג אוויר, ועוד חלק בתופעות טבעיות: מטאורים, עננים ושבירת אור בגלל חום או השתקפויות.
פחות ממאה דיווחים שנחשבו אמינים למדי נותרו ללא הסבר. בהם, כתב טאוס, אין דפוס ברור: לא בצורה, לא בגודל, לא במסלול ולא במיקום. מקורותיהם לא אמינים יותר ולא פחות ממקורות שאר הקטגוריות. טאוס כתב שאילו היה בידיו מידע מלא, סביר שגם הדיווחים האלה היו משתייכים לאחת הקטגוריות האחרות.
מה המסמך ממליץ
המסמך ממליץ להמשיך במעקב בתיאום עם מרכז המודיעין הטכני, ולהסתיר מהעיתונות את חלקה של ה-CIA. הנימוק: עיתונאים עלולים להיבהל ולפרש את התעניינות הסוכנות כאישור לכך שהממשל מחזיק בעובדות שלא פורסמו. המסמך מסייג פעם אחת: כל עוד יש דיווחים בלתי מוסברים, יש להמשיך לעקוב, ואפשרות שמדובר בתופעה שמקורה מחוץ לכדור הארץ לא נשללה. הוא לא קובע דבר לגביה.
מה חסר
המסמך לא מפרט אילו דיווחים נשארו בלי הסבר, ואילו עדויות נבדקו בכל אחד מהם. טאוס קבע תדריך מקיף ל-8 באוגוסט במרכז שבבסיס רייט-פטרסון באוהיו, והבטיח להכין לאחריו ניתוח מפורט. החומר שבידינו לא כולל את הניתוח הזה, ואין מידע על פרסומו.