אחרי המשימה ניסו השואלים להבין איך נראו ההבזקים שראו אנשי הצוות.
אנשי אפולו 14 דנו בהבזקי אור שראו במהלך המשימה. חלקיקים מהחלל יכולים לעבור דרך העין ולגרום לתחושת הבזק.
חלקיקים עתירי אנרגיה מהחלל יכולים לעבור דרך העין ולפגוע ברשתית, השכבה שקולטת אור.
המידע על ההקלטה אינו מפרט את התיאור של כל איש צוות.
אחרי משימת אפולו 14 ישבו אנשי הצוות לתחקיר ביוסטון, טקסס. בשיחה הם דיברו על הבזקי אור שראו במהלך הטיסה. השואלים ניסו להבין איך נראו ההבזקים, ואילו מאפיינים היו להם.
אורות בחלל נשמעים כמו תעלומה. אבל יש תופעה גופנית שיכולה להסביר את המראה הזה: חלקיקים שמגיעים מהחלל עשויים לגרום להבזקי אור בתוך העין. השיחה בתחקיר עסקה במה שראו האסטרונאוטים, והיום מוכר הסבר אפשרי לתופעה.
בהקלטה נשמעים אנשי הצוות והשואלים דנים בתופעת הבזקי האור. השואלים ניסו להבחין בין המאפיינים של מה שנראה לאנשי הצוות. זו שיחה שהתקיימה אחרי המשימה, לא הקלטה של רגע ההבזקים עצמם.
התחקיר נערך במרכז החלל ביוסטון. הוא התקיים אחרי משימת אפולו 14, בשנת 1971. ההקלטה מתעדת חלק מהשיחה, ובה אנשי הצוות והשואלים מנסים להבין את התופעה.
חלקיקים עתירי אנרגיה מגיעים מהחלל. לפעמים הם עוברים דרך העין ופוגעים ברשתית, השכבה שקולטת אור. המפגש הזה עשוי לגרום לאדם לראות הבזק או פס אור.
לכן, לא כל הבזק שנראה לאיש צוות בחלל חייב להגיע מפנס או ממנורה. במקרה הזה, חלקיקים מהחלל יכולים ליצור תחושה של אור בתוך העין. ההסבר הזה עוזר להבין למה אנשי הצוות דיברו על הבזקים, גם בלי מקור אור נראה לעין.
בתקופת התחקיר התופעה הייתה חדשה יחסית. כיום היא מתועדת היטב, והיא מספקת הסבר גופני אפשרי להבזקי אור שנראים בחלל.
המידע על ההקלטה אינו מפרט איך כל איש צוות תיאר את ההבזקים, או אילו הבדלים השואלים מצאו ביניהם. הוא מציג הסבר מוכר: חלקיקים עתירי אנרגיה מהחלל יכולים לעבור דרך העין ולגרום להבזקי אור.
הבזק שנראה בחלל יכול להתחיל במקום שאי אפשר לראות: בתוך העין.