בדרך לירח, האסטרונאוט הריסון שמיט ראה הבזקי אור שוב ושוב. הם הופיעו כשהעיניים שלו התרגלו לחושך. הבזק אחד נראה לו כאילו הופיע על פני הירח.
ההבזקים נעלמו בזמן ניסוי שבו אנשי הצוות כיסו את עיניהם. לפני שנרדם באותו ערב, שמיט הבחין שהם חזרו. הוא סיפר על כך בתחקיר של צוות אפולו 17, שנערך בשנת 1973. בדיווח שלו מופיעים גם רגעי ההיעלמות וגם החזרה של האורות.
אור כמעט לאורך כל הטיסה
שמיט היה טייס רכב הנחיתה של אפולו 17. בתחקיר הוא סיפר שהבחין בהבזקי אור כמעט ברציפות לאורך הטיסה, כשהעיניים שלו הסתגלו לחושך. כלומר, אלה לא היו הבזקים בודדים שהופיעו רק פעם אחת.
אחד מהם נראה לו כאילו הופיע על פני הירח. הוא תיאר את מראה ההבזק, ולא קבע מה ראה על הקרקע. התיאור הזה בולט בתוך הדיווח, לצד ההבזקים החוזרים לאורך הדרך.
ההפסקה שלא נמשכה
במהלך ניסוי, אנשי הצוות כיסו את עיניהם. בזמן הזה לא נראו הבזקי אור. לאחר מכן, באותו ערב, שמיט הבחין בהם שוב לפני שנרדם.
הדיווח מתאר שינוי ברור: הבזקים הופיעו לאורך הטיסה, נעלמו בזמן שכיסו את העיניים, וחזרו בהמשך. שמיט לא תיאר בתחקיר פרטים נוספים על מה שעשו במהלך הניסוי. אבל הוא ציין במפורש שההבזקים לא נראו בזמן הכיסוי, וששוב הבחין בהם בלילה.
מה עדיין לא ידוע
התחקיר מתעד את מה ששמיט ראה, אבל אינו מסביר מה גרם להבזקים. הוא גם לא מציע הסבר שגרתי לתופעה, או מידע שמאפשר לקבוע אם ההבזקים הגיעו מבחוץ או נבעו מסיבה אחרת.
כך נשאר בדיווח רגע שקשה לפתור: האור נעלם כשהעיניים כוסו, ואז חזר לפני השינה.
