ב־2008 ביקשה סוכנות מודיעין אמריקאית לבדוק אילו טכנולוגיות תעופה עלולות לאיים על מערכות צבאיות בעתיד. ברשימת הנושאים הופיע סעיף קצר ומפתיע: תנועה במרחב או בזמן.
המחקר לא נועד רק לנחש איך המטוסים הקיימים ישתפרו. הוא ביקש לבדוק רעיונות שעשויים לשנות את כיוון ההתפתחות כולו. אחד מהם נשמע כמעט בלתי אפשרי: מעבר ממקום למקום — או בין זמנים.
לא רק מטוסים מהירים יותר
המסמך נכתב ב־18 ביולי 2008 עבור תוכנית מחקר של סוכנות המודיעין של משרד ההגנה האמריקאי. מטרתה הייתה להבין אילו טכנולוגיות תעופה זרות עשויות ליצור איום בעתיד הרחוק.
הצוותים התבקשו לחקור את המדע וההנדסה שמאחורי טכנולוגיות אפשריות עד שנת 2050. המסמך הדגיש שלא די להמשיך בקו של המטוסים שכבר היו קיימים. צריך היה לחפש פריצות דרך שישנו את המגמות המוכרות.
הסעיף שנשמע כמו מדע בדיוני
ברשימה הופיעו נושאים מוכרים יותר, כמו הרמת כלי טיס, הנעה, שליטה, ייצור כוח וחומרים. הופיעו גם דרכים להקשות על גילוי כלי טיס, והשפעות אפשריות של טכנולוגיות כאלה על בני אדם.
ואז בא הסעיף: תנועה במרחב או בזמן. המילים האלה מתארות רעיון של מעבר בין מקומות, או בין זמנים. המסמך לא מסביר איך בודקים רעיון כזה, ולא מפרט איזו שיטה צריך לנסות. הוא פשוט כולל אותו בין התחומים שהמחקר אמור לבחון.
התוצאות היו אמורות להתחבר
העבודה לא נועדה להסתיים באוסף מחקרים נפרדים. לפי המסמך, הצוותים היו אמורים להכין דוחות על כל תחום, ואז לחבר את הממצאים להערכה כוללת של האיום מכלי טיס עתידיים. כך אפשר יהיה לבחון כיצד טכנולוגיות שונות עשויות להשפיע יחד על מערכות צבאיות.
מה עדיין לא ידוע
המסמך אינו מספר אילו מחקרים נעשו בפועל, מה ניסו לבדוק או מה היו התוצאות. הוא מתאר תוכנית עבודה, ואינו קובע שתנועה בזמן או טכנולוגיה אחרת ברשימה קיימת.
על הנייר, המחקר הביט עד 2050. אבל הסעיף הקצר על תנועה בזמן נשאר שם, בלי תשובה לשאלה איך בכלל בודקים אותו.
