סקוט וורינג פרסם מפה של קרקעית הים ליד אוסטרליה ב־8 בספטמבר. הוא טען שהיא מראה בסיס חייזרים עצום, עמוק מתחת למים, ושחייזרים חיים בו גם עכשיו.
המפה נראית כאילו יש בה קווים של מבנה ענקי. אבל במפות של קרקעית הים, קווים כאלה עשויים לסמן את המסלול שעברו אוניות שאספו מדידות. כך דיווח האתר האמריקאי אקוטיסיאס. הסיפור המוזר הוא שהמראה הדרמטי עשוי להיווצר דווקא מהדרך שבה מיפו את המקום.
בסיס עצום, בלי מיקום מדויק
וורינג פרסם את המפה בבלוג שלו. לפי התיאור שלו, המבנה משתרע לרוחב של כ־16 קילומטרים, והוא העריך שעומקו לפחות 16 קילומטרים. המקום נראה לו נקי ומטופל, ולכן טען שהבסיס מאוכלס. הוא גם כתב שממשלת ארצות הברית מסתירה את האמת על חייזרים.
אבל בפוסט לא הופיעו פרטים שמראים בדיוק איפה נמצא המקום. המקור היחיד שקישר אליו היה עמוד של מיזם בינלאומי שמכין מפה של קרקעית האוקיינוסים. בלי מיקום מדויק, אי אפשר להשוות את התמונה למדידות שנאספו באזור.
איך נוצרים קווים במפת הים
מינהל האוקיינוסים האמריקאי מסביר שמפות כאלה עשויות לשלב תמונה כללית וחלקה של קרקעית הים עם מדידות מפורטות יותר. את המדידות אוספות אוניות, ששולחות גלי קול למים כדי לחשב את העומק.
כל מעבר של אונייה מכסה רצועה צרה יחסית. לכן, במקום שבו המדידה המפורטת מסתיימת והמפה הכללית ממשיכה, עשוי להופיע גבול חד. הקווים יכולים להיראות כמו חריצים או קירות, אף שהם רק סימנים של איסוף מידע — לא מבנים פיזיים בקרקעית.
מה עדיין לא ידוע
הנקודה העמוקה ביותר הידועה באוקיינוס נמצאת בעומק של כ־11 קילומטרים, פחות מהעומק שוורינג העריך. מינהל האוקיינוסים מסביר כיצד נוצרים קווים דומים, אך לא בדק את המפה שלו. בלי פרטים שמזהים את מיקומה, עדיין לא ידוע מה היא מראה.
רצועות מדידה יכולות להיראות כמו קווים חרוטים בקרקעית הים. לפעמים, המפה מספרת קודם כול איך חיפשנו — ורק אחר כך מה מצאנו.
