צוות בואינג ראה אור נעצר בבת אחת ובחר לא לדווח

הלילה היה בהיר, בלי עננים. המטוס ירד לנחיתה בלוס אנג׳לס אחרי טיסה קצרה מלאס וגאס, בשעות הלילה המאוחרות. בגובה של כ־5,500 מטר הבחין הקצין הראשון במטוס נוסף, רחוק וגבוה משמאלם. מה שבלט היו האורות: אצל המטוס ההוא כבר הודלקו כל אורות הנחיתה, הרבה לפני שמטוסים נוהגים להדליק אותם.

ג׳ון צ׳ישיר, טייס קרב לשעבר בחיל הים האמריקאי, טס אז כקפטן במטוס בואינג 737, וסיפר על אותו לילה בפוסט שפרסם בקורה. לפי תיאורו, רגע לפני שפנה להתיישרות על המסלול, האור זז לפתע לאורך השמיים בזווית של כ־35 עד 40 מעלות. זה קרה מרחוק, והאור נעצר בבת אחת במקום החדש. הוא הסתובב אל הקצין הראשון ושאל אם ראה את זה. “בהחלט ראיתי”, השיב השני.

לדבריו, אף כלי טיס שהכיר לא היה יכול לנוע כך, ואדם או בעל חיים לא היו שורדים תאוצה ועצירה כאלה. הוא ניסה למצוא הסבר פשוט, כמו השתקפות של זרקור, אבל השמיים היו נקיים מעננים, ולא היה בהם דבר שיכול היה להחזיר את האור.

שבוע אחר כך

שבוע לאחר מכן טס הטייס באותה טיסה ובאותה שעה. הפעם לא ראה דבר, אבל בתדרי הרדיו נשמעו שיחות לא שגרתיות לשעה כה מאוחרת. כמה צוותי אוויר דיווחו שגם הם ראו את האור. מגדל הפיקוח שאל כל צוות אם ברצונו לדווח על התצפית, וכולם ענו בשלילה, כולל הוא.

למה לא דיווחו

“מה כבר היינו אומרים?” כתב הטייס. “אנשים מסתכלים עליך מוזר כשאתה אומר שראית משהו ואינך יודע מה.” לדבריו, הוא והקצין הראשון לא חזרו לדבר על התצפית אחר כך.

התצפית לא אומתה באופן עצמאי: לא פורסמו נתוני רדאר או הקלטות מהמגדל, והטייס סיפר עליה עשרות שנים לאחר שהתרחשה. הוא מתאר את האורות כמרובים ושונים זה מזה, כמו של מטוס נוסעים רגיל.