הטיק טאק יכול היה לספוג 75 ג׳י, לפי המודל

בדוח בן 141 עמודים, שחברת בייג׳לו לחלל כתבה ב-2010 עבור סוכנות המודיעין הביטחונית, בולט נתון אחד: מאך 10.7. מאך 1 הוא מהירות הקול, כלומר המספר הזה פירושו יותר מפי עשרה ממנה. לפי המודל, העצם שתיעדו מטוסי קרב של חיל הים מול חוף מקסיקו בנובמבר 2004 יכול היה לנוע במהירות כזו ולספוג תאוצה של 75 ג׳י במשך חמש שניות. תאוצה כזו חורגת בהרבה ממה שטייס יכול לעמוד בו.

מה נמדד ומה נראה

החברה לא מדדה את המטרה בעצמה. המספרים נגזרו מנתוני מכ״ם של הספינה פרינסטון, שעקבה אחרי המטרות במשך כמה ימים, ומעדויות של טייסים. הטייס המוביל תיאר עצם לבן, חלק וללא קצוות, שריחף מעל מים מטולטלים ואז האיץ לפתע. צורתו הושוותה לממתק נענע בשם טיק טאק, וכך נקרא המקרה מאז. מרחק של כמאה קילומטר נעשה, לפי הדוח, בתוך פחות מדקה, עד שהגיע לאזור שבו טסו מטוסי הקרב.

מה המודל הניח

החברה ערכה סימולציות זרימה בתוכנה הנדסית מקובלת, והשוותה את צורת העצם לגליל ישר. בגליל לא נמצא יתרון ארודינמי ברור. הסימולציות הראו גלי הלם במהירויות גבוהות, אבל לפי הדוח, הטייסים היו רחוקים מכדי לחוות את השפעת גל ההלם בתא הטייס.

מה חסר

הדוח אינו זיהוי של הגוף. החברה לא ראתה אותו מקרוב ולא בדקה אותו בשטח, והתוצאות תלויות בנתוני המכ״ם ובעדויות שהוזנו למודל. בדוח נכתב כי מתוך 12,618 התצפיות שנבדקו בפרויקט בלו בוק בשנים 1952–1970, רובן הוסברו כמטוסים צבאיים קיימים, ואילו 701 נותרו ללא הסבר. בחומר אין פרשנות של גורם עצמאי על התוצאות. התוצאות תלויות באמינות נתוני המכ״ם והעדויות שעליהם התבסס המודל.