ליד טרמונטון שביוטה, דלברט ניוהאוס ראה אורות מבריקים בשמים. הוא היה קצין בחיל הים האמריקאי ומומחה לצילום, והרים מצלמת קולנוע ידנית.
אשתו ושני ילדיו היו איתו. ניוהאוס צילם את האורות בסרט צבעוני. במהלך הצילום, עצם אחד נפרד מהקבוצה, נע בכיוון ההפוך ונעלם מהעין.
הסרט נשאר, אבל מה הוא באמת מראה? חיל האוויר האמריקאי בדק אותו במשך כמה שנים. ההסבר שאליו נטו לבסוף היה שונה מאוד מעצם מסתורי בשמים: ייתכן שהיו אלה ציפורים שהחזירו את אור השמש.
אחד שינה כיוון ונעלם
ניוהאוס דיווח שראה בין 12 ל-14 עצמים מבריקים. המשפחה לא שמעה רעש ולא ראתה מטוסים, ציפורים או בלונים בסביבה. הם צפו באורות במשך כמה דקות.
לפי תיאורו, עצם אחד נפרד מהקבוצה והמשיך לנוע בכיוון ההפוך. הוא נעלם מהעין כשהוא עדיין נע בכיוון הזה. המצלמה עקבה אחר האורות, אבל הסרט לא שמר פרטים שמאפשרים להבין בדיוק מה התרחש.
למה חשבו על ציפורים?
בבדיקות הראשונות חיל האוויר שקל כמה הסברים. אור שמש שהוחזר מעופות או מבלונים היה אחד מהם. נבדקה גם האפשרות שמדובר בתעתוע ראייה.
בהמשך נטו בחיל האוויר להסבר של עופות ים — ציפורים שחיות ליד הים. בבדיקות זיהו עופות ים בסרטים אחרים, שבהם הם נראו כמו נקודות אור בתנאים דומים. הממצאים האלה תמכו באפשרות שגם האורות של ניוהאוס היו ציפורים שהחזירו את אור השמש.
צלם אמין, תמונה מוגבלת
חיל האוויר תיאר את ניוהאוס כאדם אמין וכצלם מנוסה. הוא צילם מהאוויר במשך יותר מ-1,000 שעות. אבל ניסיון הצלם לא הוסיף לסרט פרטים שלא נקלטו בו.
בלי נקודות קבועות להשוואה, קשה להבין מה היה המרחק של האורות או מה היה גודלם. גם גובהם ומהירותם אינם ניתנים לקביעה מהסרט לבדו.
מה עדיין לא ידוע
הסרט לא מאפשר לקבוע מה היו העצמים, או אם אחד מהם באמת שינה כיוון כפי שנראה. ההערכה המאוחרת של חיל האוויר הייתה שייתכן שמדובר בעופות ים שהחזירו את אור השמש.
על המסך נשארים אורות קטנים בשמים. אחד מהם נעלם, ועד היום הסרט לא מסביר לאן.
