מקדיוויט בדק אם מכשיר הכיוון טועה
במשך רוב הטיסה לא ידע אם אפשר לסמוך עליו. ביום השלישי החלון סיפק בדיקה.
במשך רוב הטיסה לא ידע אם אפשר לסמוך עליו. ביום השלישי החלון סיפק בדיקה.
מקדיוויט לא הצליח לבדוק אם מכשיר הכיוון של ג׳מיני 4 מדייק. ביום השלישי הוא השווה אותו למה שראה מחוץ לחלון, ושניהם התאימו.
ארצות הברית
פלורידה, ארצות הברית
ארצות הברית
הוא עוזר לצוות לדעת לאיזה כיוון החללית פונה.
הקטע שלפנינו לא מפרט זאת. הוא מספר שהכיוון שהראה המכשיר התאים למה שראו.
NASA-UAP-D017, Preliminary Gemini 4 Crew Debriefing, Part II, 1965
ביום השלישי של משימת ג׳מיני 4, ג׳ים מקדיוויט הפעיל את מכשיר הכיוון בחללית. הוא השווה את הכיוון שהראה למה שראה מחוץ לחלון. הפעם, השניים התאימו.
מכשיר הכיוון עוזר לצוות לדעת לאיזה כיוון החללית פונה. זה חשוב כשצריך לכוון אותה לקראת החזרה לכדור הארץ. אבל במשך רוב הטיסה מקדיוויט לא הצליח לבדוק אם המכשיר אמין. הוא נאלץ להסתמך עליו בלי לדעת אם הוא מדייק.
כך סיפר מקדיוויט בתדרוך אחרי הטיסה, שבו השתתף גם האסטרונאוט אדוארד וייט. מקדיוויט הסביר שלא היה לו מספיק זמן להשתמש במכשיר ולבדוק אותו מול מה שראה בחלון. לכן, במשך רוב המשימה, הוא לא ידע אם אפשר לסמוך על הכיוון שהראה.
הוא גם לא הצליח לכוון את המכשיר ולבדוק אותו כראוי בתחילת הטיסה. מבחינתו, הוא נשאר בגדר סימן שאלה. רק ביום השלישי הצליחו האסטרונאוטים להפעיל אותו ולערוך השוואה.
מקדיוויט בדק את הכיוון שהראה המכשיר מול מראה החללית מחוץ לחלון. הכיוונים התאימו. הבדיקה נתנה לו סוף־סוף בסיס לסמוך על המכשיר, והוא סיפר שכשהגיע הזמן לחזור, כבר היה לו ביטחון בו.
וייט הסכים עם התיאור. הוא ומקדיוויט גם סיפרו שאיבדו כמה התערבויות על המכשיר. הם לא סיפרו על מה בדיוק התערבו, אבל ההימורים מראים שגם ביניהם הדיוק שלו היה עניין פתוח.
הקטע שלפנינו לא מפרט מה בדיוק ראו האסטרונאוטים מחוץ לחלון. הוא מתאר רק את ההשוואה בין המכשיר לבין המראה שראו, ומציין שהכיוונים התאימו.
אחרי רוב הטיסה בלי תשובה, החלון והמכשיר סוף־סוף הצביעו לאותו כיוון. וכשאתם בדרך חזרה לכדור הארץ, כמה שווה רגע כזה של ודאות?