אור מוזר בשמי ישראל: מה זה היה, ואיך בודקים תוך דקה

שלוש שאלות מסננות את רוב המקרים: האם האור זז, כמה זמן ראיתם אותו, והאם הוא מהבהב. הבודק שלנו שואל בדיוק את זה, מוסיף שעה, מקום וכיוון, ומשווה למה שעבר באותה דקה בשמי ישראל.

זה ה״עב״ם״ הנפוץ ביותר בשמי הארץ בשנים האחרונות. SpaceX משגרת עשרות לוויינים בבת אחת, ובימים הראשונים אחרי השיגור הם נעים צמודים בשורה ארוכה, עד שהם מטפסים למסלוליהם ומתפזרים. כשהשמש כבר שקעה אצלנו אבל עדיין מאירה אותם בגובה של מאות קילומטרים, הם נראים כמו שרשרת פנינים שחוצה את השמיים. לכן רואים אותם בעיקר בשעה־שעתיים אחרי השקיעה או לפני הזריחה.

כך היה בסוף יום העצמאות 2020, כשעשרות נקודות אור חצו את השמיים וכמעט כל הארץ התקשרה לשאול, וכך היה ביולי 2022 בצפון. האסטרונום ד״ר יגאל פת־אל הסביר אז שהלוויינים ״חולפים במסלול נמוך של מאות קילומטרים, ובזווית מסוימת מחזירים את אור השמש״. עוד על התופעה במילון.

תחנת החלל הבינלאומית היא אחד העצמים הבהירים ביותר בשמי הלילה. היא נראית כמו כוכב לבן ובהיר שזז בקו ישר, בדרך כלל מצד מערב לכיוון מזרח, בלי אורות מהבהבים ובלי רעש. מעבר טוב נמשך כמה דקות, ולפעמים היא פשוט נעלמת באמצע השמיים כשהיא נכנסת לצל של כדור הארץ. רואים אותה רק סמוך לשקיעה או לזריחה, כשאצלנו חשוך והיא עדיין מוארת.

את זמני המעבר מעל ישראל אפשר לבדוק בבודק השמיים או באפליקציה Spot the Station של נאס״א. לוויינים קטנים יותר נראים כנקודות חלשות שנעות לאט. הבזק קצר של לוויין שהחזיר לרגע את אור השמש נקרא התלקחות לוויין.

האור הבהיר ביותר בשמיים אחרי הירח הוא כמעט תמיד נוגה. כשהוא נמוך מעל האופק האוויר מרעיד את האור שלו, והוא נראה מנצנץ ומחליף צבעים, מה שמביא בכל שנה מחדש דיווחים על ״עב״ם שעומד במקום״. בסוף 2026 נוגה הוא ״כוכב השחר״: הוא עולה במזרח לפני השמש ומתבהר במהלך נובמבר. גם צדק בהיר מספיק כדי לבלבל. אם ה״כוכב״ נשאר באותו מקום ביחס לבתים ולעצים במשך דקות ארוכות, זה כוכב לכת.

אור שנראה עומד במקום יכול להיות גם מטוס שטס ישר לעברכם. בערב רואים מעל מרכז הארץ שורה של מטוסים בגישה לנמל התעופה בן גוריון, ופנסי הנחיתה החזקים שלהם נראים כמו כוכב שמתקרב לאט. אחרי דקה־שתיים מופיעים האורות המהבהבים, ולפעמים גם הרעש.

מטאור, או ״כוכב נופל״, הוא גרגר אבק מהחלל שנשרף באטמוספרה בגובה של עשרות קילומטרים. הוא חולף תוך שנייה או שתיים ולא חוזר. מטאור גדול במיוחד, כדור אש, יכול להאיר את כל השמיים, להשאיר שובל ולהיראות מכל הארץ בבת אחת, ואז מגיעים דיווחים מצפת ועד אילת.

בתקופת מטר מטאורים רואים יותר. השיא של מטר הלאונידים ב־2026 צפוי בלילות שסביב 17 בנובמבר, בקצב של כ־10 עד 15 מטאורים בשעה בשמיים חשוכים, והכי טוב אחרי חצות, כשהירח כבר שקע. הגמינידים, המטר החזק של השנה, בשיאם בלילות 13–14 בדצמבר, עם ירח דק שלא מפריע.

בישראל, ״מה היה עכשיו בשמיים?״ הוא קודם כול שאלה ביטחונית. יירוט נראה כהבזק חזק ולפעמים כמה הבזקים, אחריהם בום מאוחר ושובלי עשן לבנים של המיירטים. בזמן התרעה לא עומדים לצלם: נכנסים למרחב המוגן לפי הנחיות פיקוד העורף. ואחרי האירוע לא מפרסמים ברשתות מיקומים של יירוטים או של נפילות, כי מידע כזה עלול לעזור לאויב.

שיגור לוויין מבסיס פלמחים נראה אחרת: נקודת אור שמטפסת לאט מעל הים ומשאירה פלומה, שלפעמים נצבעת בצבעים מוזרים כשהשמש מאירה אותה מעבר לאופק. ישראל משגרת לוויינים מערבה, מעל הים התיכון, כדי שחלקי הטיל ייפלו לים ולא מעל אזורים מיושבים. השיגורים האחרונים, כמו של הלוויין אופק 19 ב־2 בספטמבר 2025, נערכו בשעות החשיכה. גם ניסויי טילים של מערכת הביטחון, כמו מערכת חץ, נערכים לפעמים מעל הים.

ומה עם ספירלה? ב־7 ביוני 2012 ראו אלפי אנשים מראש הנקרה ועד באר שבע אור שהסתלסל לספירלה והתפוגג. בצה״ל אמרו שהאירוע אינו מוכר להם, ובאותו ערב הודיעה רוסיה על ניסוי מוצלח בטיל בליסטי ארוך טווח. ספירלה דומה מעל נורווגיה ב־2009 התבררה כניסוי טיל רוסי. מה צה״ל אמר על שאר המקרים, ריכזנו כאן.

רחפן בלילה נראה כמו נקודת אור שעומדת, זזה בתנועות חדות ומשנה צבע. מופעי רחפנים בחגים ובאירועים יוצרים צורות שלמות בשמיים. ליד הגבולות, רחפן הוא גם עניין ביטחוני: אם יש התרעה על חדירת כלי טיס עוין, פועלים לפי פיקוד העורף.

פנס שמיים הוא כדור כתום ומרצד שנסחף לאט עם הרוח, עולה ואז דועך וכבה. בלונים נראים כנקודה לבנה ויציבה בשמי היום. ואלומות של זרקורים ולייזרים מאירועים יוצרות כתמי אור שנעים על העננים.

אם יש חשש לאיום ביטחוני, כמו משהו שנפל, רחפן מעל יישוב או חפץ חשוד, מתקשרים למשטרה ב־100. התרעות על טילים וכלי טיס עוינים מגיעות מפיקוד העורף, באפליקציה ובאתר שלו.

אם בדקתם ועדיין לא מצאתם הסבר, תעדו: שעה מדויקת, כיוון (צפון, דרום וכו׳), גובה מעל האופק, כמה זמן זה נמשך, ואיך זה זז. צלמו וידאו ארוך עם נקודת ייחוס בפריים, כמו בית, עמוד או קו הרים, ובלי זום דיגיטלי. אחר כך שתפו בפיד התצפיות, והקהילה שלנו תעזור לזהות. לפני שמשתפים סרטון ויראלי של מישהו אחר, כדאי לעבור על המדריך לבדיקת סרטוני עב״מים.