ילדים בטראוורס סיטי חוו אור לבן ושטח דיסקי מסתור במרחק של כמה עשרות מטרים

רקע ופרטי האירוע ב‑2 בפברואר 1995, בערך 20:10, ארבעה ילדים משכונת של טראוורס סיטי, מישיגן, יצאו לשחק ברכבת שלג על גבעה כ-500 יארד (כ‑460 מ׳) מביתם. בזמן שהיו בעמק, חלו שינוי פתאומי באור השמיים: עצם בעל צורה אליפטית, זוהר באור לבן רך, נחת על קו ישר מהשמים והגיע למרחק של כמה עשרות מטרים מעליהם. הילדים תיארו את העצם כ"דיסק" או "מאונד" – כאשר הם הרימו את ידיהם בצורה של V גדול, ציינו שהעצם היה במרחק של כ‑50 רגל (15 מ׳) מהם.

מה קרה אחרי זה? הקפיצה הבאה של הזיכרון הייתה תחושת פחד, והילדים מצאו את עצמם משייטים על מזחלותיהם רק בתחתונים. הם רצו בריצה חזרה הביתה, כאשר הילדה היחידה, ניקי בת ה‑10, הגיעה ראשונה. כל ארבעת הילדים דיברו על מה שראו – דיסק אליפטי שמאיר באור לבן, משמיע צליל דומה למיקרוגל, ומזז את עצמו במרחב: תחילה מערבה, אחר כך דרומה, עד שנעלם מהשדה הוויזואלי.

תיאור הטכנולוגיה המסתורית העצם היה בעל צורה אליפטית, אורו לבן רך ולא חזק, והצפצוף שנשמע היה תיאור של "קול מיקרוגל" – תיאור שיכול להתאים לרעידות קוליות גבוהות בתדרים נמוכים. האור לא היה חד כמו פנס, אלא פיזור, מה שמרמז על מקור אור שאינו פיזיקלי רגיל. הילדים חוו "חוסר זמן" – תחושה של מספר שניות שנעלמו, תופעה שמקבילה לעיתים לתחושות של הפרעה בתפיסת הזמן שמדווחות בעדויות אחרות.

למה זה מעניין? הדיווח מציג כמה אלמנטים קלאסיים של תצפיות UAP: צורת דיסק, אור לבן, צליל בלתי רגיל, תנועה פתאומית בכיוונים שונים והיעדר קונקרטיות לגבי גודל מדויק. בנוסף, העדות של ארבעה ילדים, שלושה מהם בגילאים של 13‑15, מוסיפה משקל למקרה – למרות שמדובר בעדויות של קטינים, ההקשר של פעילות חוץ‑בית (שיט סנובורד) והעובדה שההורים קיבלו את הסיפור רק אחרי שחלפו כ‑25 דקות, מעלה שאלות לגבי תופעה אפשרית של השפעה פסיכולוגית או פיזית.

סיכום האירוע נרשם כעדות עד ראייה בלתי מאומתת, ללא תיעוד ויזואלי, והמידע נמסר על ידי ההורים לאחר שהילדים חזרו הביתה. הוא מצטרף לשורה של דיווחים של תצפיות לילדים במקומות מרוחקים, שבהם האור הלבן והצורה האליפטית הם מרכיבים משותפים. עד היום, אין הסבר מדעי חד‑משמעי, והחקר של תופעות אלו ממשיך להוות נושא של סקרנות והקפדה על תיעוד מדויק.

--- הכתבה מבוססת על דו"ח NUFORC #114, תצפית בלתי מאומתת.