תיאור האירוע
ב‑30 ביוני 1967, בסביבות השעה 22:00, היה קצין סגל על משגרת ההרסנית של מלחמת העולם השנייה, USS Willard Keith (DD‑775), משוטט כ‑280 מייל (כ‑450 ק״מ) ממזרח לחוף הצפון‑מזרחי של ארה״ב, באזור צפון קרוליינה. הקפטן של הספינה, שבדרך כלל לא משדר הודעות בשעה מאוחרת, הודיע דרך מערכת הקול של הספינה כי במשך כמה שעות ספציפיות היו „נרדפים“ על‑ידי עצם בלתי מזוהה בעל אור.
הקפטן תיאר את העצם כמקור אור אדום גדול, שניתן לראות בעין ובמקביל היה זיהוי ברדאר של האונייה. הצוות כולו נצפה באור, והקפטן ניסה ליצור קשר עם בסיס נמל ימי, שבסופו של דבר העביר את המידע למפקדות הצבאיות, כולל חיל האוויר והקפיטול. לפי הדיווח, לא נמצא שום מטוס צבאי או מסחרי של אף מדינה שיכול להסביר את ההתראה.
בשלב מסוים, האור נעלם בפתאומיות, כאילו "הוא נחלץ" – כמו שהדלק היה מכובה. הקפטן חזר לשידור והודיע שהעצם נעלם מהמסך של הרדאר במהירות של כ‑6 000 mph (כ‑9 600 ק״מ/ש). הוא ציין כי האירוע יירשם ביומן הספינה תחת קטגוריית "UFO".
הקשר והחשיבות
הדיווח מגיע ממקור צבאי אמין – קפטן של אוניית מלחמה, בזמן שירותו. בנוסף, ישנה תיעוד של רדאר שמראה שהעצם היה נוכח במרחב האווירי של האונייה. למרות זאת, אין תיעוד של תמונות, סרטונים או עדויות נוספות מצד גורמים אחרים. האירוע נרשם במאגר NUFORC כמקרה בלתי מאומת, כאשר התאריך נחשב משוער.
הדבר מעניין במיוחד משום שהאור היה אדום, צבע שלעיתים משויך במקורות שונים לתופעות פיזיות מסוימות (כמו פלזמה או תופעות באטמוספירה), וההקף של כמה שעות בתצפית משקף תצפית ממושכת ולא אירוע חד‑פעמי. בנוסף, מהירות ההעלמות המוערכת – 6 000 mph – מרמזת על תנועה שחריגה במרחקים ובזמנים המוכרים לשירותי הצבא.
סיכום
האירוע מדגיש את המורכבות של תצפיות ימאיות, את הקושי באימות מקורות חיצוניים, ואת החשיבות של רישום מדויק של תצפיות אלו, גם אם הן אינן ניתנות להסבר מיידי. עד היום, המקרה נותר פתוח לשאלות ולמחקר נוסף.
---
TL;DR: קפטן של אוניית צבא הים אמר כי ראו אור אדום גדול על פני האוקיינוס, זוהה ברדאר ונעלם במהירות גבוהה, ללא זיהוי של מטוס ידוע.