תיאור האירוע
ב‑10 בפברואר 1999, כששעון הקיר המקומי מצביע 23:00, קבוצה של שלושה גברים – מחבר הסיפור, אחיו, והאב – חיו במקוניית דייגים באגם מקוקיבטאן שבצפון אונטריו, קנדה. המקום נגיש רק באמצעות מטוס צף, והם שהו במעון מרוחק שבו גרה אישה בת חמשים, שהייתה אחראית על הקפה והבוקר.
במהלך הלילה, אחרי שהחברים יצאו מהדוכן ונסעו אל היער הסמוך, הם הסתכלו על השמיים המלאים בכוכבים. האח הגדול, מהנדס אלקטרוניקה עם גישה למידע צבאי, זיהה מספר לוויינים ופסולת חללית שעברו מעל. בין הכוכבים הבוהקים נצפו שלושה לוויינים במקבץ משולש, וכן עצם מהבהב שנקרא "לוויין מסתובב".
בבוקר שלמחרת, כששוחחו עם האישה על תצפית הלילה, היא פתאום הזכירה חוויה משנתיים קודמות: "פעם ראיתי כדור כתום ענק, כמו מנורת רחוב, שהאיר את האגם". לפי תיאורה, הכדור היה בעל אור עצמי, צבעם כתום חזק והיה בגודל משמעותי – לפי הערכתה, הוא ראה אותו בגובה של 300‑400 רגל (כ‑100‑120 מטר) מעל פני האגם. הכדור נחת ברגע על פני המים, נגע במים, נעמד כמה שניות, ואז עלה בחזרה לשמיים במהירות והיעלם.
הקשר והחשיבות
הסיפור נמסר דרך עדות של שלושה אנשים, כאשר העד המרכזי – האישה העובדת במעון – מתארת תצפית של שני עדים (המחבר והאח). היא מתארת את האירוע באופן רגוע, כמעט נבוך, ולא מספקת פרטים טכניים נוספים. האירוע מתרחש באיזור שבו תשתיות הצילום והקולנוע כמעט ואין, ולכן אין תיעוד חזותי.
הדיווח מעניין מכמה זוויות:
- מיקום מרוחק – האזור אינו משודר לרוב, ולכן תצפיות שם נחשבות לעיתים נדירות.
- תיאור מדויק של גובה והבהבה – העד מציינת גובה של כמה מאות רגל ומדגיש שהכדור נגע במים ולא גרם גלישה ניכרת, מה שמרמז על שליטה בתנועה.
- קשר עם תצפיות לוויינים – לפני סיפור הכדור, המחבר תיאר תצפית של מספר לוויינים, מה שמחזק את הרקע האסטרונומי של המקום.
סיכום
הדיווח הוא עדות עד ראייה בלתי מאומתת, אך מציג תיאור קונקרטי של עצם מרהיב שהאיר את השמיים והאזור המימי של אגם מקוקיבטאן. אם כי אין עדות פיזית, ההקשר המקומי והפרטים המעשיים משאירים את הקורא עם תחושה של חוויה בלתי רגילה במרחב הטבעי של הצפון הקנדי.