תיאור האירוע
ב‑24 באוקטובר 1973, כאשר חוף ג'קסונוויל, פלורידה, היה שקט וחשוך, שני צעירים – אחד בן 19 והחבר שלו – הבחינו באור קטן וארגמן שמרחף מעל האוקיינוס. האור נשאר במקומו כמה שניות, ואז החל לנוע באיטיות לכיוון המזרח. הצעיר חזר לביתו, סיקר את אביו, ויצא שוב אל החוף כדי לנסות לראות את האור מקרוב.
בזמן שהמתין על חוף הים, הוא הבחין פתאום ב"כדור" כתום גדול יותר, בעל הילה של ערפל כתום, שנראה כאילו הוא מואר מתוך תנור מתכת. האובייקט היה בגובה של כמה עשרות רגל, ונע באיטיות לכיוון הצופה, כך שהשתקפותו בצל המים הייתה ברורה. עד שהאובייקט הגיע למרחק של כמה עשרות מטרים, הוא החל להבהב באור חזק יותר, ואז השתנה לצורה של ריבוע צר וארוך – כמו קופסת דגני בוקר על קצה. במשך כדקה אחת הריבוע נעמד במקום, והאור שלו התנגש ועמד על תנודות של בהק ועמעום.
בזמן שהצופה והאדם שהופיע ליד המלון (מכיר את עצמו מדטירות מִטשִיגָן) הסתכלו בתדהמה, האובייקט נחתך והפך לכדור כתום קטן שזינק במהירות גבוהה מאוד, משאיר אחריו מסלול של ערפל כתום שהמשיך להתפוגג במשך כמה דקות. הצופה חזה שהאובייקט אינו רקטה – הוא ראה השיגור של רקטות וקפיצות של חלליות קפדניות מהקייפ קנדי, ולכן הוא קבע שהתופעה שונה מכל מה שראה בעבר.
הקשר והחשיבות
התצפית מתרחשת במרחק של כ‑5 מייל מבסיס הימייה של מייפורט, מה שמסביר את העניין של הצופה בחיפוש אחר כלי תעופה בלתי מזוהים. האור הכתום, ההילה, והשינוי הצורתיים הם מאפיינים שמופיעים בתיעוד של תצפיות UAP רבות משנות ה‑70. עם זאת, האירוע נרשם רק אחרי שלושים שנה, כאשר העד ניסה להימנע מחשיפה ולחץ חברתי.
מדוע זה מעניין?
- שינוי הצורה בזמן קצר (מ‑כדור ל‑ריבוע ול‑כדור מחדש) הוא נדיר בתצפיות של כלי תעופה קונבנציונליים.
- הילה והערפל הכתום שמלווה את האור מוסיפים למאפיין של "אור חם" שלא מתיישב עם תצפיות של רקטות רגילות.
- העדות של שני אנשים, כולל תיאור מדויק של מרחקים, גודל וזוויות, מספקת רמת פירוט גבוהה יחסית לתצפיות בלתי מאומתות.
הדיווח נותר ללא אימות נוסף, ולכן הוא נחשב עדיין לתצפית עד ראייה שטרם נבדקה באופן מדעי. עם זאת, הוא מספק חומר למחקר על תופעות אור בלתי מוסברות בחופי האוקיינוס ובסביבת בסיסים צבאיים.
---
הכתבה מתבססת על תיאור אישי של העד, ללא תיעוד ויזואלי נוסף.
