תיאור האירוע
ב‑אפריל 1983, מגיש אנונימי (שביקש להסתיר את זהותו) שלח דיווח ל‑NUFORC על חוויותיו המוזרות. לפי דבריו, הוא נולד במצב חירום רפואי – מת משאבת חיסון של דלקת המוח, חזר לחיים לאחר דקה אחת, ומאז חווה "יכולות" בלתי מוסברות: טלקינזיס, טלפאתיה ויכולת ראייה קדימה.
הוא מתאר כי אביו, חייל בצבא האמריקני, קיבל פתאומית סכום כסף שלדבריו הגיע מהשלטון. לאחר מכן, לפי האומר, נשלח למתקן סודי שבו חיו בחדר עם חלון מראה ענק של כ‑15 רגל, שבו הוא חש שמישהו – או משהו – מתבונן בו. המראות היו בכל חדר, כולל בחדר הרחצה, והדובר סבר שהן משמשות למעקב וללמידה של הרגליו. הוא טוען שהותם במתקן נמשכה כ‑חודשיים, ובמהלכן הוא חווה תחושות של תקשורת עם ישות שאינה אנושית, שהופיעה בחלומותיו.
הדיווח כולל גם רקע אישי: לאחר שחרורו מהצבא, הוא עבד במשרד המשפטים בקליפורניה עד 2004, ומאז מרגיש כי נצפה עליו. הוא מציין שכתיבת ספר על החוויות נתקלת בהתנגדות של כותבות אחרות, בטענה שהן עלולות לסכן את חייהן.
למה זה מעניין?
הסיפור מציג תרחיש קלאסי של "פרויקט חקירה צבאי" – אדם שמאמין שנחקר במתקן סודי עם טכנולוגיות מתקדמות (מראות גדולות, מעקב, ניסויים פסיכיים). למרות שהפרטים חסרים (מקום מדויק, תיעוד טכני), הסיפור מדגיש את הפחד והחשש של הממסד כלפי מי שמנסה לחשוף מידע. בנוסף, הוא משלב אלמנטים של חוויה רוחנית (אמונה באל, תחושות של ישות חוצת-גלקטית) עם תיאור של כלי צבאי מודרניים, מה שמוסיף למורכבותו.
תזכורת למקרא
הדיווח הוא עדות עד ראייה בלתי מאומתת. אין תיעוד של המתקן, של המראות או של ה"יכולות" המוזכרות. על כן, יש להתייחס אליו בזהירות, אך הוא עדיין מהווה חלק מהקשת הרחבה של דיווחי UFO שבשנים האחרונות.
---
המאמר נכתב על ידי צוות המגזין, בהתבסס על המידע הציבורי של NUFORC.