רקע
ב‑מרץ 1994, צוות של מטוס סיור ימי P‑3 Orion של הצי האמריקני השתתף בתרגיל לילה במרחב האוקיינוס האטלנטי. המטוס, בעל שלושה קורות טיסה, היה מצויד במערכות אקוסטיות, רדאר וציוד צילום בטכנולוגיה מתקדמת, והיה בטווח של כמה מאות קילומטרים משטחים ימיים של צוללות.
מה קרה?
במהלך המשימה, הטכנאי האווירונאיבי של המטוס קיבל קריאת תנועה משמאלו (9‑שעה) וחשב שמדובר באור ניווט ירוק של מטוס אחר. כשקולו של הטכנאי הפך למלא זעקה – "היי, מה זה?" – כל צוות המטוס הפנה את מבטו לחלון קיבוץ האור.
בחלון נצפה אור חזק וזרם של אור ירוק שמילא את האולם של המטוס. האור נעה מהקצה העליון של המטוס לכיוון כנף שמאלו, שם נחשף עצם גלילי באורך של כ‑50 רגל (בערך 15 מ׳). פניו של העצם היו חלקים, ללא סימנים נראים, והייתה סביבו הילה של אור ירוק.
הצוות השתמש במצלמה מתקדמת שהביאה איתו מנתח האינטליגנציה של המטוס כדי לצלם את העצם, אך לפני שהצלמו כמה תמונות, הוא נעלם במהירות – בת כמה שניות עבר מרחק של כ‑100 יארד (90 מ׳) והעלם מהראות.
אחרי האירוע
לאחר הנחיתה, שני משאיות לבנות של ממשלת ארה"ב אספו את הצוות, העבירו אותם למרכז תדריך, ולקחו את הסרטונים והקבצים שצולמו. הצוות נדרש לחתום על הסכם סודיות, והסרטונים נחרמו. במשך חצי שעה נוספת המטוס נותר במיקום כדי לבדוק אם יש קשר חוזר עם העצם, אך ללא הצלחה.
במהלך השבועות הבאים, כמה מהחברים בצוות שיתפו את החוויה בשיחות פרטיות, אך קיבלו הוראות ברורות לא לדון בנושא.
מדוע זה מעניין?
הדיווח מתאר עצם בעל צורה גלילית, מואר באור ירוק, שהופיע מעל מטוס צבאי בזמן תרגיל לילה והאיץ לשמיים במהירות שלא ניתנת להסבר בעזרת טכנולוגיה ידועה. בנוסף, ישנה עדות של הקלטות וציוד צילום שנלקחו, מה שמקנה לדיווח משקל נוסף, אם כי הוא נותר לא מאומת והצוות נדרש לשמור על סודיות.
הסיפור מדגיש את המתח בין חקירת תופעות בלתי מוסברות לבין דרישות האבטחה של צבא, ומזכיר לנו שהאוויר העליון של האוקיינוס עדיין יכול להכיל תעלומות שלא נפתרו.
