השביט 3I/ATLAS ושאר המבקרים מכוכבים אחרים: חללית חייזרים או קרח ואבק?

עצם בין־כוכבי הוא גוף שלא נולד במערכת השמש. הוא מגיע מהר מדי כדי להילכד בכבידה של השמש, עובר לידה במסלול פתוח וממשיך הלאה. עד היום זוהו רק שלושה כאלה, והאות I בשם (Interstellar) מציינת את מספרו הסידורי.

הוא הגיע במהירות של כ־58 ק״מ בשנייה ביחס לשמש, עוד לפני שהשמש האיצה אותו. ב־3 באוקטובר 2025 חלף במרחק של כ־29 מיליון ק״מ ממאדים, ב־29 באוקטובר הגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש, כ־203 מיליון ק״מ, ממש מחוץ למסלול של מאדים, וב־19 בדצמבר עבר בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ: כ־270 מיליון ק״מ, בערך פי 1.8 מהמרחק בינינו לשמש. ב־16 במרץ 2026 עבר כ־54 מיליון ק״מ מצדק. הוא מעולם לא היווה סכנה.

הגרעין שלו קטן: לפי טלסקופ החלל האבל, בין 440 מטר ל־5.6 ק״מ, וכנראה פחות מקילומטר. טלסקופ ג׳יימס ווב מצא שהוא פולט הרבה יותר פחמן דו־חמצני ממים, יחס חריג בשביטים, ובטלסקופ VLT זוהה סביבו ניקל. הגשושית Juice של סוכנות החלל האירופית מדדה בנובמבר 2025 פליטה של כ־2,000 ק״ג אדי מים בשנייה וענן גז ואבק שנמתח יותר מ־5 מיליון ק״מ. ההערכות לגילו נעות בין 3 ל־14 מיליארד שנה, ולפי חלקן הוא ותיק מהשמש.

המחקרים עוד נמשכים. בסוף אוקטובר 2026 פרסם צוות בהובלת סילביה פרוטופאפה ממכון המחקר Southwest תוצאות של שלוש תצפיות של טלסקופ ווב: גרגרי הקרח בענן של השביט מעורבבים בהרבה אבק, ודומים לאלה של כמה גופים קפואים שמעבר לנפטון. טלסקופים גדולים עדיין עוקבים אחריו, אבל הוא חלש מכדי שאפשר יהיה לראות אותו מישראל, גם בטלסקופ ביתי.

פרופ׳ אבי לייב, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת הרווארד שנולד בישראל, הוא הקול המוכר ביותר שמציע לבחון אפשרות טכנולוגית. ב־2018 כתב עם שמואל ביאלי שהדחיפה של אומואמואה יכולה לנבוע מלחץ קרינת השמש על לוח דק מאוד, בעובי של פחות ממילימטר, כמו מפרש סולארי מלאכותי. ב־2021 הקים את פרויקט גלילאו, שמחפש עדויות לטכנולוגיה חוצנית, ועל שניהם יש לנו עמוד.

על 3I/ATLAS פרסם ב־16 ביולי 2025, עם אדם היברד וריצ׳רד קראול, מאמר ששאל אם הוא טכנולוגיה חוצנית, ״ואולי עוינת״, ברוח רעיון ״היער האפל״. הכותבים עצמם הגדירו אותו ״תרגיל לימודי ברובו״. הם הצביעו על כך שמסלולו כמעט צמוד למישור כוכבי הלכת, שהוא חולף קרוב באופן לא סביר לנוגה, למאדים ולצדק, ושבנקודה הקרובה לשמש הוא מוסתר מכדור הארץ מאחוריה, וכך יכול היה לתמרן בלי שנראה. בהמשך הוסיף לייב בבלוג שלו עוד ״אנומליות״, כמו זנב שמכוון אל השמש, ניקל בלי ברזל ומעבר ליד צדק במרחק שתואם את רדיוס הכבידה שלו. בסולם שהציע, מ־0 (טבעי בוודאות) עד 10 (טכנולוגי בוודאות), נתן לו לכל היותר 4.

אחרי המעבר ליד כדור הארץ הוא ריכך: ״בהינתן כל הנתונים שיש לנו, הייתי מסכים שזה כנראה טבעי״, אמר בדצמבר 2025, והוסיף שהשביט ״לא תמרן ולא הראה פעילות חריגה״ כשהיה הכי קרוב אלינו.

רוב האסטרונומים דחו את הרעיון מההתחלה. כריס לינטוט מאוניברסיטת אוקספורד מתח ביקורת מיד, ודריל סליגמן, שהוביל את המחקר הראשון על השביט, הסביר שהתצפיות מראות פעילות של שביט רגיל לכל דבר. האסטרונומית סמנתה לולר אמרה שהראיות במאמר ״ממש לא יוצאות דופן״. סוכנות החלל האירופית קבעה ש״הצורה וההתנהגות שלו מראות שהוא שביט״. בתדרוך של נאס״א ב־19 בנובמבר 2025, שנדחה בגלל השבתת הממשל האמריקאי, הציגה הסוכנות צילומים מגשושיות במאדים, ואמית קשטריה, מבכירי הסוכנות, אמר: ״3I/ATLAS הוא שביט״.

גם אומואמואה קיבל הסבר טבעי. צוות בין־לאומי שבחן את כל הנתונים קבע ב־2019 שאין צורך בהסבר מלאכותי, וב־2023 הראו ג׳ניפר ברגנר ודריל סליגמן ב־Nature שמימן שהשתחרר מקרח שהוקרן במשך מיליוני שנים יכול להסביר את הדחיפה בלי ענן נראה.

ואם מישהו שם היה משדר, היינו שומעים. טלסקופ גרין בנק לא קלט שום אות מאומואמואה, ברגישות שהייתה תופסת משדר של 0.08 וואט בלבד. את 3I/ATLAS סרקו מערך הטלסקופים אלן של מכון SETI, MeerKAT בדרום אפריקה וטלסקופ גרין בנק, שב־18 בדצמבר 2025 היה רגיש למשדר של כ־0.1 וואט בלבד. שום שידור מלאכותי לא נקלט. כל המועמדים לאות מחייזרים.

אסטרונומים לא פוסלים מראש עצם מלאכותי. לפי ההגדרה שאישרה ביוני 2026 האקדמיה הבין־לאומית לאסטרונאוטיקה, ״חפץ״ טכנולוגי הוא אחד מסוגי הסימנים שמחפשים, ואם יימצא כזה יחולו עליו כללי האימות וההודעה של פרוטוקול המגע הראשון. אלה הסימנים שהיו מעוררים חשד אמיתי:

את שלושת המבקרים גילו טלסקופי סקר שמחפשים אסטרואידים מסוכנים, ומי שנותן להם שם ומספר הוא מרכז כוכבי הלכת הקטנים של האיגוד האסטרונומי הבין־לאומי. מכאן הסיכוי לגילויים חדשים קפץ: מצפה ורה רובין בצ׳ילה התחיל ב־30 ביוני 2026 סקר של עשר שנים שמצלם את כל השמיים הדרומיים כל כמה לילות. ההערכות לכמה עצמים בין־כוכביים כאלה הוא ימצא נעות מאפס כמעט ועד כ־70 בשנה, לפי מחקר של דושאן מרצ׳טה ודריל סליגמן מ־2023.

הבא בתור ייקרא 4I, ובהמשך יגיע גם מי שיחכה לו בחלל: סוכנות החלל האירופית מתכננת לשגר בסוף 2028 או בתחילת 2029 את המשימה Comet Interceptor, שתמתין בנקודת לגראנז׳ L2 עד שיתגלה שביט מתאים, ואולי מבקר מכוכב אחר. כשזה יקרה, כמו אחרי כל גילוי, יהיו כותרות על ״חללית בדרך לכדור הארץ״. השאלות שכדאי לשאול: האם יש לו ענן גז? האם נקלט ממנו אות? והאם המסלול שלו מוסבר בכבידה ובהתאדות?