איך נדבר עם חייזרים? מה כבר שלחנו לחלל, ומה בלשנים אומרים
עודכן 29 באוקטובר 2026
בקצרה
כנראה במתמטיקה ובפיזיקה, לא במילים. כל המסרים שהאנושות שלחה עד היום, מלוחות פיוניר ומסר ארסיבו ועד תקליט הזהב של וויאג׳ר, נשענים על מספרים, על אטום המימן ועל מפות של כוכבים, כי אלה הדברים שסביר שנחלוק עם כל תבונה שבנתה טלסקופ. הבעיה הגדולה היא הזמן: אות נע במהירות האור, ולכן גם עם השכנים הקרובים ביותר כל שאלה ותשובה יימשכו שנים, ועם רובם מאות ואלפי שנים.
רק אם זה קורה
אם זה יאושר אי פעם, תדעו ראשונים
אף אחד לא יודע אם ומתי זה יקרה. אם ממשלה, סוכנות חלל או מצפה כוכבים יאשרו את זה, נשלח לכם התראה מיד. רק אירועים גדולים, בלי חדשות יומיות.
אפשר לבטל בכל רגע.
מה משותף לנו ולהם
כמעט שום דבר לא מובטח. לחייזרים אולי אין קול, אין עיניים ואין משהו שדומה לשפה. אבל מי שמסוגל לשלוח אות רדיו מכוכב אחר יודע בהכרח פיזיקה: הוא בנה משדר, הוא מכיר את חוקי האלקטרומגנטיות, הוא יודע לספור. לכן כמעט כל ניסיון לנסח מסר לחייזרים מתחיל במספרים.
המתמטיקאי ההולנדי הנס פרויידנטל (Hans Freudenthal) ניסח את זה כבר ב־1960: ״מתמטיקה היא התחום המופשט ביותר שאנחנו מכירים, ובו בזמן תחום שאפשר להניח שהוא מוכר לכל יצור תבוני דמוי אדם״. לצד המספרים משתמשים כמעט תמיד באטום המימן, היסוד הנפוץ ביקום. כשהמימן משנה מצב הוא פולט גל רדיו באורך של כ־21 סנטימטרים, בתדר של כ־1420 מגה־הרץ, וכל פיזיקאי בכל גלקסיה יכול למדוד אותו. הוא משמש סרגל ושעון אוניברסליים: אורך של 21 ס״מ ומשך של כ־0.7 ננו־שנייה.
המסרים הראשונים: לוחות פיוניר ומסר ארסיבו
על החלליות פיוניר 10 (1972) ופיוניר 11 (1973) הוצמד לוח מוזהב שתכננו האסטרונומים קרל סייגן (Carl Sagan) ופרנק דרייק (Frank Drake), ואיירה האמנית לינדה זלצמן סייגן (Linda Salzman Sagan). רואים בו גבר ואישה, את מערכת השמש ואת מיקום השמש ביחס ל־14 פולסרים, כוכבים מתים שמהבהבים בקצב קבוע. יחידת המידה בציורים היא אותו גל מימן של 21 ס״מ.
ב־16 בנובמבר 1974, בטקס לרגל שדרוג טלסקופ הרדיו ארסיבו בפוארטו ריקו, שודר המסר המכוון הראשון שנועד לחייזרים. את התוכן ניסחו דרייק ועמיתיו מאוניברסיטת קורנל, בעזרת סייגן. המסר כלל 1,679 סיביות, שידור של כשלוש דקות בתדר 2380 מגה־הרץ, אל צביר הכוכבים M13, במרחק של כ־25 אלף שנות אור. המספר 1,679 נבחר בכוונה: הוא מכפלה של שני מספרים ראשוניים בלבד, 23 ו־73. מי שיסדר את הסיביות ברשת של 23 על 73 יקבל ציור.
בציור יש את המספרים מ־1 עד 10, המספרים האטומיים של מימן, פחמן, חנקן, חמצן וזרחן, הנוסחאות של מרכיבי ה־DNA והסליל הכפול שלו, דמות אדם עם גובהו ומספר בני האדם, את מערכת השמש ואת הטלסקופ עצמו. המסר יגיע ליעדו בעוד כ־25 אלף שנה, ותשובה, אם תהיה, תגיע בעוד כ־50 אלף. הטלסקופ עצמו כבר לא יחכה לה: הוא קרס ב־1 בדצמבר 2020.
תקליט הזהב ומה שבא אחריו
שתי חלליות וויאג׳ר, ששוגרו ב־1977, נושאות תקליט מצופה זהב בקוטר 30 ס״מ. ועדה בראשות סייגן בחרה לו 115 תמונות, צלילים מכדור הארץ, כ־90 דקות של מוזיקה וברכות ב־55 שפות. העברית ביניהן, עם המילה ״שלום״. על העטיפה חרוטה הוראת הפעלה בשפת הפיזיקה: איך לנגן את התקליט, מפת הפולסרים של פיוניר, ודגימה זעירה של אורניום 238, ששיעור הדעיכה שלו יאפשר למוצא לחשב מתי נשלח.
אחרי וויאג׳ר באו מסרים מתוחכמים יותר. ב־1999 וב־2003 שידרה צלחת רדיו בקוטר 70 מטר באבפטוריה שבקרים את ״Cosmic Call״, ובו מדריך של 23 עמודים שכתבו הפיזיקאים הקנדים איבן דוטיל (Yvan Dutil) וסטפן דומא (Stéphane Dumas): הוא מתחיל במתמטיקה, עובר לפיזיקה, ובנוי כך שישרוד רעשים בדרך. ב־2017 וב־2018 שלח ארגון METI International מסר מטרומסו שבנורווגיה אל כוכב לכת ליד הכוכב של לויטן, במרחק של 12.4 שנות אור. הוא יגיע ב־2030, ותשובה תוכל להגיע לכל המוקדם בסביבות 2042.
גם החללית יורופה קליפר של נאס״א, ששוגרה ב־14 באוקטובר 2024 לירח של צדק, נושאת לוח עם המילה ״מים״ ב־103 שפות, כצורות גל של הקול, ושיר של המשוררת עדה לימון (Ada Limón). הוא לא מיועד בדיוק לחייזרים, אבל הרעיון זהה: לומר משהו שמובן גם בלי מילון.
לינקוס: שפה שמלמדת את עצמה
פרויידנטל לא הסתפק בציורים. בספרו ״לינקוס: תכנון שפה למגע קוסמי״ (1960) בנה שפה שלמה שאפשר ללמוד מאפס, בלי שום מילה משותפת. היא מתחילה בפולסים של רדיו שמייצגים מספרים, ממשיכה לחשבון וללוגיקה, ורק אחר כך עוברת למושגים כמו זמן והתנהגות. החלק השני של הספר לא נכתב מעולם, ודוטיל, שהשתמש ברעיונות שלו, כינה אותו ״הספר המשעמם ביותר בעולם״.
הרעיון עדיין חי. ב־2022 הציע צוות בראשות ג׳ונתן ג׳יאנג (Jonathan Jiang) ממעבדת ההנעה הסילונית של נאס״א את ״משואה בגלקסיה״ (A Beacon in the Galaxy), מסר בינארי מעודכן שאפשר לשדר מטלסקופים כמו FAST הסיני. הוא מתחיל במתמטיקה ובפיזיקה, מגיע לביוכימיה ולמיקום של כדור הארץ בגלקסיה, ומסתיים בהזמנה לענות. נכון לעכשיו זו הצעה, לא שידור.
מה אומרים בלשנים
הבלשנית ג׳סיקה קון (Jessica Coon) מאוניברסיטת מקגיל, שייעצה לסרט ״המפגש״, מזהירה מאופטימיות. לדבריה, שפות של חייזרים כנראה ״שונות מאוד־מאוד משפות אנושיות״, ו״כל ההימורים פתוחים״. כל שפות האדם חולקות עקרונות יסוד משותפים, אבל אין סיבה להניח שגם שפה חוצנית תחלוק אותם. היא אולי לא תהיה קולית או כתובה בכלל. ובכל זאת, לדעתה, לתקשורת של תרבות מתקדמת אמורים להיות דפוסים שנוכל לפענח עם הזמן.
שרי וולס־ינסן (Sheri Wells-Jensen), בלשנית מאוניברסיטת בולינג גרין וחברת הדירקטוריון של METI International, מוסיפה ששפה צומחת מהגוף: ״שפות של חייזרים נעשות קשות יותר ויותר להבנה ככל שצורות הגוף מתרחקות״.
בינתיים מתאמנים על כדור הארץ. לורנס דויל (Laurance Doyle) ממכון SETI ועמיתיו ניתחו כבר ב־1999 את השריקות של דולפינים בכלים של תורת המידע. באוגוסט 2021 ניהלו חוקרים מאלסקה ומקליפורניה, ודויל ביניהם, ״שיחה״ של 20 דקות עם לווייתנית גבנונית בשם טוויין: הם השמיעו לה 38 קריאות, והיא ענתה ב־36. פרויקט CETI מנסה לפענח את הקליקים של לווייתני הזרע, ומאמרים מ־2024 עד 2026 מצאו בהם מבנה שמזכיר רכיבים של שפה אנושית. אבל אף אחד עדיין לא יודע מה הלווייתנים אומרים. וזה כאן, על אותו כוכב, עם יונקים שחולקים איתנו אבות קדומים.
החזרה הגנרלית: מסר מדומה ממאדים
ב־24 במאי 2023 שלחה החללית האירופית ExoMars TGO, שמקיפה את מאדים, מסר מוצפן אל כדור הארץ, כאילו הגיע מחייזרים. הפרויקט, ״A Sign in Space״, הובל בידי האמנית דניאלה דה פאוליס (Daniela de Paulis) ממכון SETI, ושלושה מצפי רדיו קלטו את האות. אלפי אנשים ניסו לפענח אותו ברשת.
הפענוח לקח יותר משנה. רק ב־7 ביוני 2024 שלחו אב ובתו, קן וקלי צ׳פין (Ken and Keli Chaffin), את התוצאה: ציור של חמש חומצות אמינו. ומה זה אומר? לפי סוכנות החלל האירופית, הפרשנות ״נשארת פתוחה״. השיעור ברור: גם מסר שבני אדם כתבו בשביל בני אדם לקח שנה לפענח, ומשמעותו עדיין לא ודאית.
הבעיה הגדולה: מהירות האור
שום אות לא נע מהר יותר מהאור. הכוכב הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי, נמצא במרחק של כ־4.25 שנות אור, כך ששאלה ותשובה איתו יימשכו כשמונה וחצי שנים לפחות. רוב הכוכבים רחוקים פי עשרות ומאות. ואפילו בבית: ב־18 בנובמבר 2026 מגיע המרחק של החללית וויאג׳ר 1 מכדור הארץ ליום אור שלם, כלומר כל הודעה אליה לוקחת יממה בכל כיוון.
לכן שיחה עם חייזרים לא תיראה כמו שיחה. סביר יותר שהיא תיראה כמו החלפת אנציקלופדיות: כל צד שולח כמה שיותר מידע בבת אחת, בלי לחכות לשאלות. ואם יגיע אלינו אות, השלב הראשון לא יהיה לענות אלא לפענח, אולי במשך שנים. מה יקרה אחרי שיתגלה אות, מי יודיע עליו ואם בכלל יענו, נמצא במדריך לפרוטוקול המגע הראשון.
״המפגש״ מול המציאות
בסרט ״המפגש״ (Arrival) של דני וילנב (Denis Villeneuve) מ־2016, על פי נובלה של טד צ׳יאנג (Ted Chiang) מ־1998, החייזרים נוחתים, ובלשנית לומדת את הכתב שלהם פנים אל פנים. במציאות, הדרך הסבירה למגע היא אות מכוכב רחוק, בלי פנים, בלי חלון ובלי אפשרות לשאול ״מה התכוונת?״. הסרט גם משתמש בגרסה קיצונית של השערת ספיר־וורף, שלפיה השפה קובעת איך חושבים, עד כדי שינוי של תפיסת הזמן. קון אומרת שהרעיון הזה ״הוכח בבירור כלא נכון״ אצל בני אדם, ובלעדיו ״זה כבר לא אותו סרט״.
דווקא ״Contact״ של סייגן, הרומן מ־1985 והסרט מ־1997, קרוב יותר למה שמדענים מצפים: אות שמתחיל ברצף של מספרים ראשוניים, כי שום תהליך טבעי לא מייצר אותו. וגם למתרגם האוניברסלי של ״מסע בין כוכבים״ אין מקבילה. כמו שקון אומרת, ״אין לנו איזה מתרגם אוניברסלי קסום שמחכה מוכן״.
ומי מחליט מה עונים?
ההצהרה של האקדמיה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה, שעודכנה ביוני 2026, קובעת שחוקרי SETI ישתפו פעולה עם התייעצות בינלאומית, דרך האו״ם וגופים רחבים אחרים, בשאלה אם לענות לאות מאומת ומה לומר, ועד אז ״אין לשלוח תשובה״. היא לא עוסקת במסרים שנשלחים לפני גילוי, ואין חוק שמונע ממישהו לשדר.
השאלה אם לשדר בכלל היא ויכוח בפני עצמו, וחלק מהחוששים נשענים על תיאוריית היער האפל. גם יוזמות Breakthrough, שהכריזו ב־2015 על פרסים של מיליון דולר לניסוח מסר לחייזרים, התחייבו לא לשדר שום מסר לפני דיון ציבורי רחב.
שאלות ותשובות
איך מתקשרים עם חייזרים?
המדענים מניחים שבמתמטיקה ובפיזיקה: מספרים, מספרים ראשוניים וגל המימן של 21 ס״מ, שכל תרבות טכנולוגית מכירה. כך בנויים כל המסרים ששלחנו, ממסר ארסיבו ועד תקליט הזהב של וויאג׳ר.
באיזו שפה נדבר עם חייזרים?
כנראה לא בשום שפה אנושית. בלשנים מעריכים ששפה חוצנית תהיה שונה מאוד משלנו, ולכן ההצעות מתחילות במתמטיקה ובונות ממנה שפה צעד אחר צעד, כמו ״לינקוס״ של הנס פרויידנטל מ־1960.
מה כתוב במסר ארסיבו?
1,679 סיביות שמסתדרות לציור של 23 על 73: המספרים 1 עד 10, היסודות של החיים, מבנה ה־DNA, דמות אדם, מערכת השמש והטלסקופ. הוא שודר ב־16 בנובמבר 1974 אל צביר M13, במרחק של כ־25 אלף שנות אור.
מה יש בתקליט הזהב של וויאג׳ר?
115 תמונות, צלילים מכדור הארץ, כ־90 דקות של מוזיקה וברכות ב־55 שפות, וביניהן ״שלום״ בעברית. על העטיפה יש הוראות נגינה ומפה שמראה מאיפה הוא הגיע.
כמה זמן ייקח לקבל תשובה מחייזרים?
לפחות פי שניים מהמרחק בשנות אור. מהכוכב הקרוב ביותר, כ־8.5 שנים, ממרחק של 100 שנות אור, 200 שנה. למסר ארסיבו, אם יענו עליו, נחכה כ־50 אלף שנה.
האם הסרט ״המפגש״ מציאותי?
בחלקו. העבודה הבלשנית בו נחשבת רצינית, אבל ההנחה שלמידת שפה משנה את תפיסת הזמן היא בדיון. במציאות סביר הרבה יותר שהמגע יהיה אות מכוכב רחוק, לא חללית בשדה.
האם מישהו ענה למסרים ששלחנו לחלל?
לא. רוב המסרים עוד לא הגיעו ליעדם: המסר לכוכב של לויטן יגיע רק ב־2030, ומסר ארסיבו יגיע ל־M13 בעוד כ־25 אלף שנה. אף אות מחייזרים לא אושר עד היום.
מהשעות האחרונות
חדשות עב״מים וחייזרים היוםמקורות
- Cornell Chronicle: the Arecibo message, 25 years later (November 12, 1999)
- SETI Institute: the Arecibo message
- U.S. National Science Foundation: Arecibo Observatory telescope collapse (December 1, 2020)
- NASA: Pioneer 10 mission and plaque
- The Planetary Society: the Pioneer plaque, science as a universal language (January 20, 2016)
- NASA: Voyager Golden Record contents
- NASA: Voyager Golden Record greetings in 55 languages (Hebrew among them)
- NASA: the Golden Record cover and its instructions
- NASA: Where are Voyager 1 and Voyager 2 now? (one light-day on November 18, 2026)
- Smithsonian Magazine: how a couple of guys built the most ambitious alien outreach project ever (Cosmic Call, Lincos; 2016)
- Stéphane Dumas: The 1999 and 2003 Cosmic Call messages explained
- Sónar Calling GJ 273b: FAQ (METI International, 2017–2018)
- Jiang et al., A Beacon in the Galaxy: updated Arecibo-type message for potential FAST and SETI projects (Galaxies, 2022)
- NASA JPL: NASA unveils design for message heading to Jupiter's moon Europa
- SETI Institute: global team simulates a message from extraterrestrial intelligence (A Sign in Space, 2023)
- ESA blog: A Sign in Space decoded (October 23, 2024)
- NPR Short Wave: linguist Jessica Coon on Arrival and alien languages (transcript, August 21, 2020)
- Scientific American: What linguistics can tell us about talking to aliens (Sheri Wells-Jensen, 2018)
- McCowan et al., Interactive bioacoustic playback as a tool for detecting and exploring nonhuman intelligence: humpback whale Twain (PeerJ, 2023)
- Sharma et al., Contextual and combinatorial structure in sperm whale vocalisations (Nature Communications, 2024)
- NASA History: Archaeology, Anthropology, and Interstellar Communication, ed. Douglas Vakoch (NASA SP-2013-4413, 2014)
- International Academy of Astronautics: SETI Declaration of Principles, 2026 update (principle 7: no reply pending consultations)
עוד מדריכים
- מגע ראשון עם חייזרים: מה באמת יקרה אם יגיע אות מחראין חוק מחייב למגע ראשון עם חייזרים. הפרוטוקול האמיתי של SETI (עודכן ב־2026), מי ידבר בשם כדור הארץ, מה תפקיד האו״ם והאם נענה בכלל.
- האם נקלט אות מחייזרים? כל האותות מהחלל ומה התברר בכל אחדעד היום לא אושר אף אות מחייזרים. אות "וואו!" מ־1977, BLC1, האותות של הטלסקופ הסיני והשביט 3I/ATLAS: מה התברר בכל מקרה.
- תיאוריית היער האפל: האם החייזרים שותקים כי הם מפחדים?מה זו תיאוריית היער האפל של ליו צי־שין מ״בעיית שלושת הגופים״, למה רוב המדענים לא קונים אותה, הוויכוח אם לשדר לחלל וההסברים האחרים לשקט.
- איך יקרה מגע ראשון עם חייזרים: חמש דרכים, ואיך נדע שזה אמיתיאות רדיו, סימן טכנולוגי, סימן לחיים, עצם בין־כוכבי או חללית: איך ייראה כל סוג של מגע ראשון עם חייזרים, איך יאמתו אותו, כמה זמן זה לוקח ומה הכי סביר.
- האם חייזרים מסוכנים? מה המדע יודע, ומה יקרה לנואין שום ראיה שחייזרים או עבמים פגעו אי פעם במישהו. מה אומרים AARO, נאס״א, הוקינג ו״היער האפל״, למה פלישה לא סבירה ומה הסכנות האמיתיות.
- מה יקרה אם ארה״ב תאשר שיש חייזרים: המדריך ליום שאחריאם ארה״ב תודיע שיש חייזרים: מי יודיע, מה יעשו הקונגרס והמדענים, איך יגיבו אנשים ודתות, מה זה אומר על ישראל ומה לא ישתנה. מדריך רגוע עם מקורות.