באוקטובר 2023 הוצבו שישה סוכנים פדרליים סמוך לאתר ביטחוני רגיש כדי לאתר משגרי רחפנים. הם ראו כדורים כתומים שמשחררים כדורים אדומים — וכעבור שנתיים וחצי, AARO מודה שכ-40 אחוז מהתופעה עדיין בלי הסבר.
מערכת אליאנס
הכתבה נערכה במערכת האתר על בסיס המסמכים המקוריים. הציטוטים, התאריכים והנתונים נשענים על קובצי המקור שמופיעים בהמשך העמוד.
ערב יורד על עמק במערב ארצות הברית, אוקטובר 2023. שני סוכנים פדרליים יושבים ברכב כבוי-אורות. המשימה שלהם פרוזאית לחלוטין: לאתר אנשים שמשגרים רחפנים סמוך לאתר ביטחוני רגיש. הם מביטים אל קו הרכס ומחכים לאור קטן של מפעיל רחפן. ואז, מעל הגבעה, נדלק כדור.
יש תיקים שמתחילים בטופס יבש. התיק הזה התחיל במשימת שגרה. ב-12 ביוני 2026 פרסם משרד המלחמה האמריקאי חבילת מסמכים של AARO — המשרד לפענוח אנומליות בכל המרחבים — על מקרה שכונה רשמית "האירוע במערב ארצות הברית". התזכיר המרכזי, החתום בידי מנהל AARO ג'ון ט. קוסלוסקי, מסכם ניתוח של תופעה שדווחה במשך יומיים באוקטובר 2023, סמוך לאתר ביטחוני רגיש, בשעת בין הערביים. לצדו פורסמו חמש עדויות מילה-במילה של הסוכנים עצמם.
מי שדיווחו לא היו עוברי אורח. שישה סוכנים פדרליים מיוחדים, שעבדו בשלושה צוותים של שניים, היו פרושים בזוויות צפייה שונות. הם הוצבו שם כדי לעקוב אחרי משגרי רחפנים — כלומר אנשים שמורגלים להבחין בין אור לאור, בין כלי טיס לכוכב. וכולם, מנקודות שונות, תיארו את אותו דבר: כדור כתום זוהר שמופיע לשנייה או שתיים, משחרר אשכול של שניים עד ארבעה כדורים אדומים קטנים, ונעלם. ואז שוב. ושוב, במשך שעות.
הכדורים האדומים לא נשרו סתם. הם נעו בתנועה אופקית מתואמת, שינו גובה לכאורה, ולפחות במקרה אחד אחד מהם נותר תלוי מעל קו רכס במשך כמה שעות. הסוכנים לא שמעו דבר. התופעה הייתה דוממת.
חמש העדויות נקראות כמו חמש מצלמות שצילמו את אותה סצנה מזוויות שונות. עד 1 תיאר מעגל אור מוגדר היטב ליד מדרון גבעה, שמד-טווח מיקם מאוחר יותר במרחק כ-1,100 מטר; "דמוי לבה מסתחררת", בלי מבנה נראה בקצוות, שנעלם בבת אחת בלי לדעוך. עד 3 ראה כדור כתום שמתחלף בין שקוף לכתום במחזורים של שתיים-שלוש שניות, ופולט שלושה כדורים אדומים — "כמו ענבים שנפלטים מכדורסל". עד 4 ספר תשעה אורות סטטיים בקו אופקי אחד מעל רכס, וכדורים גדולים ש"בקעו" מתוכם אורות קטנים יותר שנפלו כמו נורי תאורה, יותר מחמש פעמים.
ואז התופעה ירדה לקרקע. כמה מהעדים תיארו מפגשים עם משהו שהתחזה לרכב. עד 1 סיפר על מכונית עם פנסים אחוריים לא תואמים — אחד אדום ואחד לבן, אחד עגול ואחד מרובע — שלא קפצה עם פני השטח אלא ריחפה, לא העלתה אבק, ושמרה את אורותיה מופנים אליו לא משנה לאן פנה. כשעצרו, האורות כבו ועצם כהה התרומם והתרחק. שעה-שעתיים אחר כך הוא ראה אותו שוב, הפעם שקוף: דרך גופו אפשר היה לראות כוכב, את פסגת הגבעה וצמחייה, "כמו להביט במשהו דרך מים".
עד 3 רדף אחרי רכב שהבהב בפנסיו, לא הצליח להתקרב אליו יותר ממאה יארד, וראה אותו "מרחף" אל מחוץ לדרך, על פני שטח מחוספס שאין בו כבישים. חיפוש מאוחר יותר לא מצא סימני צמיגים. ואז בא המשפט שמחבר את הכול.
עד 2, שתיאר שורה משולשת של אורות אדומים מעל האופק והשווה אותה ל"אורות פיניקס" משנות התשעים, כתב בפשטות שהתנהגות העצמים הייתה "לא עקבית עם הפיזיקה", ושאחד מהם נראה כאילו הוא "משחק" עם הצוות.
זו לא הייתה תצפית בעין בלבד. הסוכנים השתמשו במשקפות, במד-טווח, במשקפי ראיית לילה ובמשקפות תרמיות. דווקא המכשור ייצר כמה מהפרטים החדים ביותר. עד 5 תיאר זוג אורות — ריבוע לבן ועיגול אדום — שריחף כשני מטרים מעל הקרקע ליד אגם לפנות בוקר, גלש אל החול ונע במהירות של 15 עד 20 מייל לשעה. דרך משקפי הלילה, ברגע שהאורות כבו, נותר "קו דק, אופקי, ברוחב כארבעה רגל", שעלה בגובהו ונשאר שטוח. באותו בוקר מצאו הסוכנים במקום שריטות טריות וסימטריות בעפר סביב צמח מסוים, אף שלא נשבה רוח בלילה הקודם.
מה עושים עם כל זה? AARO עשתה בדיוק את מה שמצופה ממשרד פענוח: ניסתה לפסול. פליטת מנוע של מטוס צבאי — נשללה. רחפן — לא סביר. נורי תאורה צבאיים — מסבירים אולי כ-60 אחוז, אך לא כדור אדום שתלוי מעל רכס במשך שעות, מעבר לזמן הבעירה של כל נור מוכר ולגבולות הסוללה של כל רחפן. פעילות של כוח זר עוין — בלתי סבירה ביותר. תופעה סביבתית — לא סבירה.
מה שנשאר הוא הפער. עבור כ-40 אחוז מהתצפיות, נתוני המכ"ם ומערכת ה-ADS-B הראו שלא היו כלי טיס מוכרים בקו הראייה של הצופים. אחרי שלב הניתוח הראשון, קבעה AARO, כ-40 אחוז מהתופעה נותרו בלי הסבר סביר.
יש פרט אחד שראוי לזכור לפני שמדמיינים את הסצנה. בחבילת המסמכים יש גם מפה — תרשים מלמעלה של ארבעת האירועים. אבל המפה הזאת אינה צילום ואינה מדויקת. היא נוצרה באופן מלאכותי דרך הכלי הממשלתי genai.mil, והכיתוב עליה מבהיר: התופעות הוגדלו להמחשה, המרחקים אינם בקנה מידה, וכל המיקומים "רעיוניים". במילים אחרות, האיור הוא שחזור, לא תיעוד. גם חלק מהסקיצות שצירפו העדים צוירו בעזרת בינה מלאכותית, כשנתיים וחצי אחרי האירוע, על בסיס תיאוריהם.
זה לא מפחית מהעדויות. אבל זה מזכיר מה יש בתיק הזה ומה אין בו: יש חמש עדויות מפורטות של אנשי מקצוע, יש נתוני מכ"ם, יש מד-טווח וסימני קרקע. אין צילום רשמי שמראה את הכדורים. עד 2 ציין שצולמו וידאו ואודיו של חלק מהמפגשים, אך הסוכנים עצמם לא אספו בזירה תמונה, וידאו או נתון טכני.
AARO לא סגרה את התיק. ההערכה שלה זמנית, והמשרד הצהיר שבכוונתו להמשיך לחקור. שמות האתר, האגם והבסיס הושמטו מהמסמכים, וכך גם קואורדינטות מדויקות — לא כדי להוסיף מסתורין, אלא משום שמדובר באתר ביטחוני רגיש ובסוכנים פעילים.
מה שנשאר על השולחן הוא בדיוק מה שהופך את התיק למעניין: שישה אנשים מאומנים, שלוש זוויות צפייה, יומיים, ותופעה אחת חוזרת שאיש לא הצליח עדיין לתת לה שם. לא הוכחה, לא הכחשה — פער מתועד, שמישהו טרח לכתוב, לחתום ולפרסם.
מקור: תזכירי AARO על "האירוע במערב ארצות הברית", משרד המלחמה האמריקאי, פורסמו ב-12 ביוני 2026 (DOW-UAP-D077 עד D083).
