התיק של פאוּל פּיירְל
ב-1968 הגיע טכנאי מטוסים ממיאמי אל הבולשת הפדרלית וסיפר שב-1944 ראה ביער השחור כלי טיס גרמני בצורת דיסק. החקירה לא אישרה את הסיפור, אבל גם לא מחקה אותו.
ב-1968 הגיע טכנאי מטוסים ממיאמי אל הבולשת הפדרלית וסיפר שב-1944 ראה ביער השחור כלי טיס גרמני בצורת דיסק. החקירה לא אישרה את הסיפור, אבל גם לא מחקה אותו.
מערכת אליאנס
הכתבה נערכה במערכת האתר על בסיס המסמכים המקוריים. הציטוטים, התאריכים והנתונים נשענים על קובצי המקור שמופיעים בהמשך העמוד.
בקיץ 1968 נכנס פאוּל פּיירְל לסניף הבולשת הפדרלית במיאמי. הוא היה טכנאי מטוסים בחברת איסטרן איירליינס, אזרח אמריקאי, אדם עם עבודה מסודרת ומשפחה. הסיפור שהביא איתו היה רחוק מאוד מהשגרה הזאת. הוא טען שראה וצילם כלי טיס גרמני בצורת דיסק בשלהי מלחמת העולם השנייה.
לפי הראיון שנמצא בתיק, פּיירְל אמר שבנובמבר 1944 שירת כטייס צעיר בלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. במהלך טיסה באזור היער השחור, כך טען, ראה כלי עגול בקוטר של כ-21 רגל, עם מנועים שסודרו סביב חלקו החיצוני.
לדבריו הוא צילם את הכלי בפילם קודאכרום 8 מ"מ, הביא את החומר לארצות הברית אחרי המלחמה, אך איבד אותו שנים מאוחר יותר בשרפה או במהלך מעבר דירה. כאן התחילו הבעיות.
סיפורים על "צלחות מעופפות נאציות" לא התחילו אצל פּיירְל. בסוף שנות הארבעים והחמישים הם התגלגלו בעיתונות, בחוברות ובמעגלים של חובבי עצמים בלתי מזוהים. בכל גרסה נוספו שמות מהנדסים, בסיסים סודיים ופרטים טכניים.
הבולשת הפדרלית לא בדקה את הסיפור מפני שהאמינה בו. היא בדקה אותו מפני שמדובר היה באדם עם עבר צבאי גרמני, טענה על טכנולוגיה צבאית, ואפשרות רחוקה לקשר מודיעיני.
הסוכן בו רודן ניסה לאמת את הפרטים. הוא חיפש את שמות האנשים שפּיירְל הזכיר, את המוסדות שבהם טען שהפרויקט התנהל, ואת עקבות הפרויקט בארכיונים של בעלות הברית. הוא לא מצא התאמה משכנעת.
גם סיפור הסרטים לא התייצב. פעם הם נשרפו. פעם אבדו בהובלה. כתובת השרפה לא הניבה רישום מתאים. ככל שהבולשת שאלה יותר, הפרטים נהיו פחות מוצקים.
הפיתוי הוא להכריע מהר: או שהוא אמר אמת, או שהוא המציא. התיק מציע אפשרות פחות נוחה. ייתכן שפּיירְל ראה משהו אחר לגמרי, זכר אותו במשך עשרים וארבע שנה, וחיבר אותו בהמשך לסיפורים שכבר הסתובבו סביבו. ייתכן גם שהוא אימץ סיפור שקרא או שמע עד שהפך בזיכרונו לחוויה אישית.
זיכרון אינו ארכיון. הוא נכתב מחדש בכל פעם שמספרים אותו.
למה תיק כזה חשוב, אם אין בו הוכחה? כי הוא מראה את העבודה המעשית של חקירה: מי אמר מה, אילו פרטים נבדקו, מה לא נמצא, ואיפה הסיפור מתחיל להתפורר.
לא כל תיק פתוח הוא שער לתגלית. לפעמים הוא שיעור בקריאה זהירה. במקרה של פּיירְל, הבולשת הפדרלית לא הוכיחה קונספירציה נאצית ולא הוכיחה מתיחה מכוונת. היא השאירה לנו אדם, עדות, והרבה סיבות להיזהר.
מקור: תיק הבולשת הפדרלית מספר 62-83894, חלק 10, עמ' 62-65, פורסם ב-8 במאי 2026.