בניהמאדיםהקדומים

פרק 1

כמעט בני אדם

לפני הרבה מאוד זמן, נשמות ממערכות הכוכבים של אוריון התחילו להיוולד על מאדים. הגוף שלהן היה "לא בדיוק אנושי, אבל קרוב". תדמיינו בני אדם מסוג קדום יותר, עם פנים קצת חתוליות.

פרק 2

שכנים למסחר

גם על כדור הארץ חיו אז אנשים. הם היו דמויי אדם, אבל לא בני אדם, והם גם לא התפתחו כאן. הם שמרו על קשר עם בני המאדים, ושני העולמות סחרו זה עם זה.

פרק 3

חתיכה מהבית הישן

לפני מאדים, הנשמות האלה חיו על מלדק, כוכב הלכת שהתפרק. ובסוף, דווקא שבר של מלדק גמר את מאדים. הוא חלף כל כך קרוב שתלש את רוב האוויר. ואחריו הגיעו הפגיעות.

פרק 4

עוברים דירה, נשמה אחרי נשמה

ככל שהחיים על מאדים נעשו קשים יותר, הנשמות שלו עברו לכדור הארץ. המון אנשים שחיים היום היו פעם בני מאדים. וסיפורים שנשארו שם פתוחים נסגרים כאן, והפעם עם סוף טוב יותר.

“ממלדק, למאדים, לכדור הארץ.”

פרק 5

פנים שנשארו כתזכורת

בני המאדים השאירו מבנים שנועדו להעיר זיכרונות עתיקים בעתיד הרחוק. אחד מהם הוא הפנים בקידוניה. ראשי הענק באי הפסחא מחקים את הרעיון בכוונה. ומי שגילפו אותם היו מהנשמות הראשונות ממאדים שנולדו כאן.

היום

המעטים שמסתתרים

האפורים העבירו כמה מהשורדים לכדור הארץ, ושינו את הגנים שלהם כדי שיתאימו לחיים כאן. כמה מאות חיים היום במקומות נסתרים בניו מקסיקו ובדרום אמריקה. הם נראים עדינים, אבל יש להם יותר כוח סבל מאיתנו. והזקנים שלהם יודעים בדיוק מי הם.

“יכירו בהם. לא מיד, אבל בסוף.”